שאלה
בעקבות התשובה ב
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=90049
נתקבלה התגובה הבאה:
לענין חיוב תרומות ומעשרות באומן אפשר לראות בהלכות תרומות ברמב"ם מה הם התנאים לכך ששטח מתקדש בקדושת א"י לענין חיוב במצוות התליות בארץ.אפשר גם לראות בדברי הרדב"ז שם (ס"ק ג') שקדושת א"י לחיוב בתו"מ
ועצם קדושת א"י ממש(כלשונו של ר' נחמן בליקוטי מוהר"ן) אינן
קשורות בהכרח בד בבד
ברצוני גם להוסיף למקורות על שאלת ההיתר לנסוע לחו"ל במטרה להתפלל בקברות צדיקים את ההיתר של הרב ח.ד. הלוי במקור-חיים
פרק רצה' ובקיצור בסימן קנו סעיף טו'. גם הר' שאול ישראלי בסיפרו ארץ חמדה בעמ' מז' מסכם שמותר לצאת מהארץ זמנית לכל צורך אף צרוך רשות.יש גם להעיר שהרב קוק במשפט כהן אומר שדברי ה'שדי-חמד' -שהשתטחות על קברות צדיקים היא מצווה רבה ולכן מותר לנסוע, צריכים עיון טובא אך לא אוסר זאת בברור. לדעתי הדלה יש לשקול ולהתפלל הרבה לפני שמחמירים ואוסרים או אומרים שנסיעה כזו למספר ימים אינה ראויה שיש לא היתרים ברורים ובפרט לגבי הנסיעה לקברו של ר' נחמן שהבטיח מה שהבטיח והנוסעים לשם רואים שינוי לטובה בחוש.גם מי יכול לקבוע שירד לסוף עומק דעתו של ר' נחמן בענין אמירת התיקון הכללי שם בקברו ולומר שיושבי א"י אינם זקוקים לתיקון זה או שהם יכולים לקבלו מבלי לנסוע לשם ולקיים את דבריו בפשיטות.קשה לעזוב את הארץ גם לזמן קצר וכך ראוי להרגיש אך המטרה היא ראויה והכרחית ואפשר לקרוא את פיסקה ו' ב'אורות' א"י שנראה כאילו נכתבה על הקיבוץ באומן.חשוב לציין שמה שהבטיח ר' נחמן על אמירת התקון הכללי בקברו לא נאמר בדווקא על ר"ה אלא על כל זמן אחר.לגבי השאלה האם ראוי לנסוע כאשר נגרם מכך צער למשפחה אביא את דבריו בספר חיי-מוהר"ן:"ענה ואמר הראש-השנה שלי הוא חדוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה שאני יודע מהו ראש-השנה. לא מבעיא אתם כולכם בודאי תלויין בראש- השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש-השנה שלי"(האם ברור שזה פחות חשוב משרות מילואים שנופל על החג?? אמר:"מה אמר לכם אין דבר גדול מזה, ואם צדיקים אחרים אינם אומרים כך אז עוד קשיא כלומר הלא בלא זה כבר מקשין עליו קשיות הרבה ויהיה קשה עוד קשיא זאת גם-כן מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש-השנה דיקא"והיא יכולה להצטרף לקושיות שיש על בקשת האר"י מתלמידי
תשובה
בעזה"י
שלום רב,
נשאלתי לגבי נסיעה לאומן והבאתי את דעת רבותי, והקשה המקשה ואומר את מה שנראה לי והחכם עיניו בראשו:
1. לגבי מה שהביא שאין חיוב תרומות ומעשרות באומן (ופשיטא...) וכך ענה רבינו הרצי"ה זצ"ל. ומכיוון שלעניין הלכה פשוטה: אומן לא נכבשה לא ע"י עולי מצריים ולא ע"י עולי בבל וכן לא הובטחה בגבולות הטחה לא לאברהם ולא בשום מקום אחר בתורתינו הקדושה ולא התקדשה בכיבוש. ואילו חלה בה קדושת אר"י הרי שגם אם אין חיוב תרו"מ הרי יש חיוב כיבוש וישיבה וחזקה ומעלין ולא מצאנו מי שהתיר להעלות את אשתו בכח משאר אדמת אוקרינה לאומן... ופשוט שאין מדובר בעפר ארץ ישראל ואכמ"ל.
2. כל מי שיוצא מארץ ישראל לאומן חייב ממילא לעבור דרך טומאת ארץ העמים לכולי עלמא (אלא אם יש מי שטוען שכל אוקרינה היא ארץ ישראל ממש ולא מצינו) כך שממאי נפשך, אפילו הייתה אומן ארץ ישראל ממש- לא הייתה נפטרת הסוגיה ההלכתית.
3. לגבי מה שהביא מתירים וכבר אמרתי, שהיוצא יש לו על מה שיסמוך מבחינה הלכתית, אלא שאין ההלכה נקבעת רק ע"י שיקולים הלכתיים-טכניים לבד אלא ע"י שיקולים נוספים
4. ואף אם הביא מגדולי ישראל זצ"ל שהתירו הרי שסקירה זריזה באינטרנט העלתה שרבים מרבני דורנו אנו מסתייגים בלשון המעטה ורבים גם אוסרים ממש (ועיין בתשובותיהם של הרב שמואל אליהו שליט"א, הרב שמואל זעפרני שליט"א, הרב צבי קוסטינר שליט"א, הרב יובל שרלו שליט"א ורבים)
5. וכן הביאו מדברי הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א שמי שרוצה לטוס לאומן- עדיף אם ילך לקברו של רשב"י במירון (שנשמת ר' נחמן קשורה בנשמתו כידוע)
6. אמר המקשה " גם מי יכול לקבוע שירד לסוף עומק דעתו של ר' נחמן בענין אמירת התיקון הכללי שם בקברו ולומר שיושבי א"י אינם זקוקים לתיקון זה או שהם יכולים לקבלו מבלי לנסוע לשם ולקיים את דבריו בפשיטות"- אם אכן איש אינו יכול לקבוע ממאי נפשך, שב ואל תעשה עדיף ומשום ספקא לא יצא מארץ ישראל...
7. לגבי מה שהביא הרואה קוק זצ"ל בספר אורות "גם אם נזדמן הדבר ויצא האדם לחוץ לארץ, על ידי טעות או על ידי סיבה מוכרחת... כל מה שקשה יותר לסבול את אויר חוץ לאר, כל מה שמרגישים יותר את רוח הטומאה של אדמה טמאה זה סימן לקדושה יותר פנימית של קדושת ארץ ישראל" האם אכן הפיסקה מוסבת על הנוסעים לאומן האם שמחתם הגדולה שם מעידה על כך שאינם מרגישים את רוח הטומאה ואת האדמה הטמאה ולא קלטו את קדושת ארץ ישראל??? ועוד שמדבר הרב על מי שיצא ב"טעות" או "ע"יסיבה מוכרחת" ולא ברצונו.
8. לגבי עזיבת הנשים והמשפחה בראש השנה, ראשית יש להבהיר וללא מקורות שיש פה לענ"ד לפי השכל הישר ולדעת רבותי פגיעה מידותית קשה, מעשה שאינו ראוי, אטימות גדולה ועורלת לב, שגורמת צער גדול לאשה וילדים ודרך ארץ קדמה לתורה
9. ולגבי מעשה האר"י זל בערב שבת, שח לי הרב שמואל אליהו, רבה הראשי של צפת שהוא לא מאמין כי האריז"ל נזף בהם על שביקשו להודיע לנשותיהם, שכן הקפיד מאד רבינו האריז"ל שלא לבא בין איש ואשתו ולא לפגוע בשלום הבית- אלא שביקשו אמתלא בלבד.
10. שמירת הברית קשורה בקשר הדוק עם ברית הארץ וגיעה בכבוד הארץ בוודאי לא יכול להוות תיקון ברית.
11. ומה שאנשים מרגישים שם "חוויות רוחניות" גבוהות והתעלות- הרי אין בזה להעיד כי הדבר קשר ורצוי (וכבר ראינו על יצר ההתעלות והחוויה העצומה לעבודה זרה (להבדיל) במקומות רבים בגמרא)
12. ומה שמעודדים יציאה המונית רבה ככל האפשר מארץ ישראל, הן לחסידים של ר' נחמן והן לאלו שלא ויוצאים בקול שמחה ותרועה ובשירה גדולה - ראה בספרי [פרשת ראה] "מעשה בר' אלעזר בן שמוע ור' יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל ר' יהודה בן בתירה ללמוד הימנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את א"י זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם... חזרו ובאו להם למקומם" שלמרות שהותר להם לצאת מארץ ישראל היו עצובים וזולגים דמעות על שעזבו את ארץ ישראל וראה מה בין אלה לאלה
13. ומה ששינו הפסוק בתהילים "מי יתן לי אבר כיונה אעופה אשכונה" ושרים השינוי בשמחה גדולה ועצומה.
14. ואינני מבין איך נוסעים בראש השנה ובטרם התקיעות אומרים הפסוק "יבחר-לנו את-נחלתנו את גאון יעקב אשר-אהב סלה" וחוזרים עליו 7 פעמים.
15. וכיצד אומרים בתפילה " מפני חטאינו גלינו מארצינו ונתרחקנו מעל אדמתינו" ומבקשים מהקב"ה להחזיר ישראל לאדמתם ולנוויהם והם עצמם מרצונם ובשמחה עצומה עזבו את ארצינו הקדושה?
16. וידוע שארץ ישראל נקנית בתשוקה אליה כמ"ש "כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו" (ובאריכות בסוף כתובות) ותמהני אם בשמחה ובתשוקה הגדולה ובהמונים הרבים שהם יוצאים מארץ ישראל אין בחינה של זילזול ח"ו בארץ ישראל
17. ואם אמר ר' נחמן את הוראתו גם לתושבי ארץ ישראל אם לאו- מספק, שב ואל תעשה עדיף ובייחוד שלכולי עלמא (ואני מקווה שאין חולקים עלי בנושא) ארץ ישראל אינה נופלת ממעלת אומן...
18. ובייחוד בימים אלו שעם ישראל נאבק על ארצו וזקוק להפגנת חיבת ארץ הקודש וביחוד משלמי אמוני ישראל ואנשי תורה ויראת שמיים הרי שמא יש בנסיעות המוניות ומפורסמות משום פגיעה בכבוד ארץ ישראל וחילול ה' וקדוןשת הארץ (אפילו אם הנוסעים לא מתכוונים לכך)
לסיכום: אני הדל, אין בכוחי לאסור ואין בכוחי להתיר אלא שמעבר לשאלת המותר האסור עומדת שאלת הראוי ומעבר לשאלת "הראוי" עומדת השאלה באיזה אופן לצאת מארץ ישראל(בתרועה ובקול ענות ושמחה ושירה) ומתי ועל חשבון מי ותוך פגיעה במה.
והחכם עיניו בראשו.
וכבר כתבתי בתשובה קודמת- שאדם שבידוע שלא יתפלל בראש השנה אם יהיה בארץ ואין אפשרות לשכנועו, נראה שמן הראוי לשכנועו לנסוע לאומן אם יתפלל שם...
"והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו
כל הכתוב לחיים בירושלם"
בברכת העם התורה והארץ
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם