שאלה
שלום רב,
ראיתי כמה שאלות בנושא, ושני סוגים עיקריים של תשובות:
האם מותר לצאת לטיול לחו"ל לזמן מוגדר?
סוג אחד של תשובות שראיתי, הוא שאסור משום שמותר לצאת רק לצורך לימוד תורה, פרנסה, ונישואין - על פי הרמב"ם.
סוג שני של תשובות הוא שמותר לצאת אם זה לזמן מוגדר וברור שלא ישתקע שם.
אפשר בבקשה מקורות לתשובה השניה?
תשובה
המקור העיקרי הוא הרמב"ן, שממנו משמע שכל הבעיה היא במגורים בחו"ל.
השגות הרמב"ן לספר המצוות שכחת העשין ד"ה מצוה רביעית
מצוה רביעית שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם (מסעי לג ורמב"ן שם) והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה והתנחלתם את הארץ....
ואומר אני כי המצוה שהחכמים מפליגין בה והיא דירת ארץ ישראל עד שאמרו (ת"כ בהר פ"ה ה"ד וכעי"ז כתובו' קי ב, וש"נ, מלכים ספ"ה) שכל היוצא ממנה ודר בחוצה לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה זרה שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת י"י לאמר לך עבוד אלהים אחרים וזולת זה הפלגות גדולות שאמרו בה הכל הוא ממצות עשה הזה שנצטוינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה.
צריך לזכור בנוסף לכך , שכל המציאות של יציאה לחו"ל בימים עברו שונה לחלוטין מאשר בימינו. פעם לצאת היה סיפור רציני, והדרך חזרה לא כ"כ פשוטה, ולכן כל יציאה היא ספק אם תהיה חזרה. היום בתוך כמה שעות ניתן לחזור במטוס מכל מקום בעולם. ולכן גם כל אלו שאסרו יתכן שהיו מתבטאים אחרת במציאות של ימינו.