שאלה
הרב יובל היקר,
לאחרונה למדנו שמת מצווה קונה מקומו, ושאין להזיז מתים ממקומם.
מכאן נראה שמקום המת הוא נצחי וקבוע,
אך כיום אנו בונים את ארץ ישראל, על אדמות שסביר להניח שהוטלו/הוטמנו בהן גופות רבות של חללים ומתים.
האם אנחנו לא פוגעים בכבודם של המתים?
מדוע מקום קברו של המת נשאר חשוב ומצוין גם לאחר שהגוף איננו?
מה משמעותה של טומאת מת, שאיננו מודעים לה, למשל דריכה במקום שיש/היה בו מת?
תודה על ההתיחסות,
אבנר ואלעד
תשובה
שלום וברכה
בד בבד עם ההלכה האוסרת לפנות קברים נאמר בהלכה:
"
"קבר המזיק את הרבים, כגון שהוא סמוך לדרך, אפי' נקבר שם מדעת בעל השדה מותר לפנותו ומקומו טהור ואסור בהנאה... " (שסד, ה).
זה הבסיס לכל הדיון בנושאים אלה.
יש מאמר מסודר של הרב ישראל רוזן בתחומין יח על הנושא הזה.
אבל הבסיס הוא ההלכה שצטטתי.
כל טוב