טומאת יולדת

ב"ה

שלום.

כל אישה שיצא דם מרחמה בין בצורה טבעית ובין בצורה אחרת אפילו ע"י גורם חיצוני היא טמאה טומאת נידה.ומאותו רגע אסור לקרב אליה בנגיעה ודין זה מפורש בתורה "ואל אישה בנידת טומאתה לא תקרב...".והאיסור הזה כולל בתוכו קיום יחסי אישות וגם וכל קרבה שיכולה להביא למצב כזה
וטומאה זו אינה כטומאה שהייתה בזמן שבית המקדש היה קיים אלא בעיקר ההשלכה היא לגבי הרחקה בין הבעל לאישה בזמן הזה.
ויש הרבה הלכות בזה ורבי אלעזר בן חסמא אמר במסכת אבות " קינין ופתחי נידה הן הן גופי הלכות " כלומר עיקר תורה שבעל פה .

ובזמן הזה הבעל צריך תמיד לתמוך באישתו ולעודד אותה ולסייע לה ולהמעיט בוויכוחים איתה ויותר להקשיב לה ולשמח אותה בדברים קטנים של יום יום ואפילו פתק קטן עם מילה טובה זה חשוב . ובני הזוג מתרגלים למצבים שבהם יש קירבה גופנית ויש מצבים שלא.

ועייני גם בתשובתי "מתי יולדת נאסרת על בעלה" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=50774


בברכה ללידה קלה,


עוזיאל אליהו,

.