טומאת בוקר בבגדים

הורונו חכמים ליטול ידיים בבוקר, ואחת הסיבות לכך היא משום רוח טומאה ששורה על האדם בלילה. רוח הטומאה של הלילה איננה הטומאה הרגילה מהלכות טומאה וטהרה, וכך מסביר זאת האדמו"ר הזקן מחב"ד ב'שולחן ערוך' שלו (מהדו"ת ד, ב):
"רוח טומאה זו אינה מתאווה לשרות אלא בכלי של קודש במקום קדושה שנסתלקה משם, שהם גופות ישראל כשהם ישנים ונשמתם הקדושה מסתלקת מגופם, ואזי רוח הטומאה שורה על גופם, וכשהנשמה חוזרת לגוף מסתלקת רוח הטומאה מכל הגוף, ונשארת על הידיים בלבד"
מסביר האדמו"ר הזקן, שכאשר נשמתינו הקדושה עוזבת בלילה את גופנו הקדוש ("כלי של קודש"), נוצר חלל ריק, כביכול, ולשם נכנסת רוח טומאה. על כן, במקום שאין נשמה קדושה, לא שורה רוח טומאה בלילה. וזה מה שאמר בראשית דבריו, שרוח הטומאה מתאווה להכנס רק ב"כלי של קודש", כי רק שם מתפנה לה מקום, כביכול, בלילה.
ועל כן פוסק גם (שם) שלגויים אין רוח טומאה של בוקר, ויותר מזה: אף לקטנים אין את רוח הטומאה הזו, כי האדם מקבל נשמה קדושה רק בהגיעו לגיל מצוות.
מכל זה יוצא שרוח טומאה זו ודאי אינה שורה על בגדים שאין להם נשמה קדושה.
שבוע טוב
ידידיה