שאלה
מצוות הטבילה לנשים נשואות נועדה לטהר את האישה משום הסיבה שיכלו להיווצר חיים ולא נוצרו(טומאת מת). כיום אין הקפדה על דיני טומאה/טהרה בכלל האוכלוסיה שהרי כולנו טמאי מתים, שאלתי היא מדוע בעניין נשים לאחר נידה כן יש הקפדה? הרי ברור שלאחר הטבילה האשה תהיה טמאה שוב(מגע אם אדם טמא)וזה אף יכול לקרות דקה אחרי הטבילה במגע אם אחות או אמא?
תשובה
שלום וברכה
השאלה בנויה מנקודות הנחה רבות שאינן מדויקות.
א. יסוד הטבילה לנשים נשואות הוא מצוות התורה שנשים תטבולנה. יש שמסבירים אותו בדרכים שונות, ביניהן אובדן הפוטנציאל לחיים, אולם טעמי המצווה אינם קובעים את יסודות ההלכה, כי אם ההלכה בלבד קובעת את דרכה.
ב. גם לו זה היה נכון – יש בלבול בשאלה בין טומאה המגיעה ממקור חיצוני (טומאת מת), לבין טומאות היוצאות מגופו של אדם (זב, זבה, בעל קרי, נידה, יולדת ואולי בועל נידה). על כן, גם אם אדם טמא מת או שאדם מתעלם מהיותו טמא מת – אין לכך כל השפעה על דיני הטומאות היוצאות מגופו.
ג. בעיקר – חובת טבילת נשים אינה קשורה רק לטומאה וטהרה במובן הרגיל, אלא היא גם איסור עריות. לאמור: גם אם לא ינהגו כלל דיני טומאה וטהרה, עדיין יהיה צורך בטבילה, בשל איסור עריות שיש עם אישה שלא טבלה.
כל אחת משלוש הסיבות לבדה מובילה למסקנה שונה מהשאלה.
כל טוב ושנה טובה