שאלה
אנו נשואים קרוב ל-10 שנים. במהלך כל השנים נזהרנו מאוד במצווה החשובה הזאת. שבוע שעבר יומיים לפני המקווה, בעלי לא שלט ביצרו וכמעט וקרה הענין. בחסדי השם וברחמיו הרבים, כל הסיפור נגמר רק בנגיעות אסורות, ולא בקיום המצווה.
רע לי מאוד מהעוון החמור הזה. אני נזהרת מאוד לשמור את המצווה הזאת בכל כוחי. בעצם אני לא אשמה בכל מה שקרה. אבל אני נושאת את כל רגשי האשם על עצמי.
אנא, עזור לי לפתור את המצוקה הזאת.
תשובה
שלום
"שבע יפול צדיק וקם" כך מלמד אותנו שלמה המלך כי קורה שנכשלים ויצרו של אדם תוקפו בכל יום. אין להתיאש מנפילה זו שגם במהלכה הצלחתם להמנע מאיסור חמור יותר, אלא לדעת שניתן, אפשר ולכן צריך לאזור כח ותבונה כיצד לא להכשל שנית.
ראוי לשוחח ביניכם על מה שקרה ולראות האם שניכם רוצים להמנע מחטא זה שנית. אם אכן כך אזי אשריכם ואתם יכולים להיות בגדר בעלי תשובה גמורים כפי שכותב עליהם הרמב"ם בפרק ב' מהלכות תשובה שלו
אם אין ביניכם תמימות דעים אזי אין זה סוף הדרך כדאי וצריך לפנות לאדם תורני המקובל עליכם לשם יעוץ ועזרה כיצד מגיעים להסכמה גם כשישנם חילוקי דעות
והעיקר לדעת שיסורי המצפון שאת חשה לאט לאט מזככים אתכם מעוצמת החטא והוויתו ומכח יסורי חרטה אלה תקבלי את הכח לא להכשל שנית