שאלה
שלום,
אני ובעלי ביחסים גרועים כבר זמן רב.
אני אמורה לטבול היום ואני לא רוצה בעלי בכלל לא יודע שאני צריכה לטבול הוא לא מתעניין.
מה אני יכולה לעשות מבלי לעבור על דין תורה.
האם אני יכולה לטבול מבלי שידע?
או לא לטבול?
אי אפשר לפשר ביננו
תשובה
שלום רב.
עצוב לקרוא על מערכת היחסים שלכם, ועל השורה התחתונה הנוקבת 'אי אפשר לפשר בינינו'.
אינני חושב ששאלת הטבילה היא השאלה האקוטית, אלא שאלת היחסים שלכם - האם ואיך בכל זאת ניתן לשקם אותם, ומה יש לעשות על מנת להשיב את האהבה לחייכם (ואם אכן הדבר בלתי אפשרי, וניסיתם והתייעצתם והדבר מנוי וגמור - אזי כדאי אולי לחשוב על גירושין, לא?).
לגבי הטבילה - נחלקו הראשונים האם 'טבילה בזמנה מצווה'. בשולחן ערוך נפסק שאם בעלה בעיר מצווה לטבול כדי לא להימנע מפריה ורביה. נראה מדברי השו"ע שכתב את דבריו בהנחה שטבילה בזמנה (מצד עצמה) אינה מצווה, ולכן נתן את הטעם של פו"ר.
מספרי קבלה שונים ניתן לראות שישנן אזהרות בעקבות הזוהר שלא לטבול במקרה שבני הזוג לא יקיימו יחסי אישות, אך פוסקים רבים סוברים שאין לחשוש לכך כשבעלה בעיר ונמצא עימה.
אינני מכיר חיוב על האישה להודיע לבעלה שהיא טובלת, כך שגם זו אפשרות.
קיצורו של דבר, איני רואה שאת עוברת על איסור תורה בכל מקרה.
אבל - אני שב לדבריי מלעיל. בין אם תטבלי ובין אם לא, השאלה המרכזית היא שאלת היחסים ביניכם והתקשורת. קשה עליי מאוד לקרוא את התיאור שלך בשאלה ולחשוב שכל העניין הוא האם לטבול או לדחות. הטבילה והקירוב שבעקבותיה הם חלק ממארג רחב של חיים הנארג בין בני הזוג, ואני ממליץ ומציע בחום לנסות ולהיעזר בכלים ואנשים שונים ומקצועיים, על מנת לנסות ולעורר את האהבה, ואם זה לא צולח - לבחון אפשרות של גירושין.
מאחל לך (ולכם) שלא תמשיכו בצורה זו וברגשות שכאלו לאורך זמן, אלא תמצאו זה את זו מחדש, ותשתוקקו לליל הטבילה
כל טוב
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם