שאלה
שלום הרב.
אני מורה, ובתור שכזאת יוצא לי מדי פעם לקחת 'אביזרים' מהתלמידים, לאחר שהם משתמשים בהם במהלך השיעור, דבר שמפריע לי וכמובן להם (לק, בושם, טיפקס, סרגל, סלוטייפ ועוד...). ישנם תלמידים שבאים אלי בסוף השיעור לבקש את רכושם בחזרה ואני אכן מחזירה אותו, ובמקרים שבהם נלקח דבר בעל ערך והתלמיד לא ניגש אלי אני משתדלת להעביר זאת למחנך/ת שיחזירו להם. יחד עם זאת אני מוצאת את עצמי עם כל מיני פריטים קטנים שאינם בעלי ערך רב מדי (כגון טיפקס וסרגל..) שנשארו אצלי כיוון שלא באו לדרוש אותם. הפריטים האלו נמצאים אצלי כבר זמן רב, אין לי אפשרות לדעת ממי לקחתי אותם... אני חוששת לעניין גזל שעשוי להיות כאן, מצד שני אותם דברים נלקחו כ"עונש" ולכן מרדף אחרי התלמידים-"הבעלים"- גם אינו נראה מתאים... מה עלי לעשות בדברים הללו? האם מותר לי להשתמש בהם? האם להפקירם?
תודה מראש וכל טוב.
תשובה
שלום וברכה
פעמים רבות כתבתי כי הסמכות שיש למורה להחרים דבר מה מתלמידים נובעת מהיותו סוג של "שלטון" בכיתה, וכשם שלשלטון מותר לקחת מיסים, כך גם למורה הותר לקחת מתלמיד דברים שמפריעים לתהליך הלמידה. אולם בהבדל משלטון - החפצים אינם הופכים להיות של המורה, ובסופו של דבר עליו להשיב אותם.
נראה לי בסברא פשוטה כי חובת בקשת ההחזרה מוטלת על התלמיד. אם הוא לא בא ומבקש את הדברים לא המורה הוא זה שצריך לפעול ב"מרדף", שכן הוא פעל כמו שבעה טובי העיר וכל מערכת אחרת שיש לה סמכות לעשות דברים.
יש להתייחס אל הדברים שנותרו ביד המורה לאחר תקופה מסוימת כדברים שהתלמידים הפקירו אותם.
אולם, על המורה להימנע מלהשתמש בהם גם בשל מראית עין, וגם מכוח פסקים בדיני צדקה האוסרים על גובה הצדקה לפרוט לעצמו וכדו'.
כל טוב