שאל את הרב

חשיבות נישואין

חדשות כיפה צוות ישיבת הר עציון 12/01/06 17:01 יב בטבת התשסו

שאלה

שלום הרב,

הייתי שמח להבין מה החשיבות הגדולה בנישואין (כמובן, חוץ מהנקודה [שאמורה להספיק...] שזה רצון ה', והעניין של פרו ורבו). יש לי הרבה חברים נשואים, וברוך ה' הם מאושרים, אבל מנקודת המבט שלי זה נראה בעיקר כמו עול, כי במקום שאתפתח בעבודת ה' אני צריך באותו זמן ללכת לעבוד, או לשמוע על הבגד החדש וכו'

ברור לי שעצם ההגדרה של זה כרצון ה', הופכת גם את הפרנסה והסמול-טוק לעבודת ה', אבל זה נראה לי יותר כמו פיזור של הכוחות מאשר מיצויין.

לגבי העניין של "פתו בסלו"- אין פה קסם, ובכל מקרה צריך תמיד להשקיע ולהתפלל על העניין של הקדושה, ולגבי העניין של נתינה לאחרים ולא לשמור את כוחות לעצמי ("ואהבת לרעך כמוך"), אפשר גם בדרכים אחרות, למרות שמן הסתם הם לא מתקרבות לאותה עוצמה.

ראיתי בתפילת החיד"א לרווקים, שהוא כותב "...ויען חיי האדם בעולם הזה ובעולם הבא כמעט תלויים באשה", ואני ממש לא מבין למה.

אני ממש לא נגד חתונות, אלא להיפך. אני לא מרגיש צורך (למרות שאני בן 23), וחבל לי...

אני אשמח מאוד אם הרב יתן לי כיוון חדש.

תודה רבה

תשובה

שלום לך.

ראשית, אני מבקש להביע את הערכתי לך, על מידות הענווה ובקשת האמת שלך. ניכר שהשקעת מחשבה בנושא ובחנת כמה כיוונים – אך משחשת שאינך מוצא שלמות רוחנית בכיוונים הללו, לא החלטת בפשטות שכנראה זה כל מה שיש, ובחרת לשאול אחרים. כנראה שאם בחרת להמשיך לברר, אתה מאמין שיש שם משהו שעדיין לא הצלחת להגיע אליו. אני מקווה שמעט הדברים שאכתוב יסייעו לך למצוא כיוון חדש, בע"ה.

בדבריך הצגת שלוש נקודות חיוביות לגבי הנישואין:
א. רצון ה' – זאת מצווה.
ב. 'פתו בסלו' – קדושה.
ג. 'ואהבת לרעך כמוך' – חלק מ'עניין הנתינה' באופן כללי.

מדבריך ניכרת מגמה כללית אחת, ואם אני צודק בהבנתי, ייתכן שמתוך חשיפתה נוכל לגלות יחד כיוון חדש. מגמה זו ניכרת באופן בולט במשפט הבא שכתבת: "במקום שאתפתח בעבודת ה' – אני צריך באותו זמן ללכת לעבוד, או לשמוע על הבגד החדש וכו'."
מתוך משפט זה עולות שתי נקודות אותן יש לברר:
א. משמעותה של עבודת ה' בקשר הזוגי.
ב. משמעותה של עבודה.

משמעותה של עבודת ה' בקשר הזוגי. נדמה, שאתה תופס את הנישואין כ'עוד דבר' ש'אני' צריך לעשות בעולם של עבודת ה'* כמו שה' הטיל עלי את הציווי ליטול לולב, כך אני גם צריך לשאת אישה – והבעיה היא שנשיאת אישה זה 'עול', כדבריך. אולם נדמה, שכפי שלימדונו חכמינו במהלך הדורות שלמצוות נטילת לולב יש 'סודות', כך גם לנשיאת אישה יש 'סודות', ברמות שונות. כוונתי היא, שאין מדובר בעוד מעשה שאני צריך לעשות שכן כך צוויתי, אלא שיש לו משמעות עמוקה וקדושה בעולם של עבודת ה'.
עליך להשתדל לבצע שינוי מהותי באופן בו אתה תופס את האישה. כשאתה משתמש במילים 'לשמוע על הבגד החדש' בתיאורך את שיחתך עם אשתך, כפי שהיא משתקפת בדמיונך, נראה שאתה תופס אותה כמישהי שאין לה מה לתרום לבניין הרוחני שלך, קל וחומר שלא כמישהי שאתה יכול לבנות עמה במשותף עולם רוחני.
נסה לדמיין שוב קשר שלך עם מישהי שהיא אשתך. כעת, נסה להשתמש בתארים 'אשת בריתי', 'שותפתי', 'חברתי' – במקום במילה 'אשתי', 'האישה' וכד'. העמק במחשבה על כך שמי שתתחתן עמה בע"ה, תהיה אשת בריתך. זה אומר, שאתה צריך למצוא מישהי שתוכל לבנות עמה יחד משפחה ועולם רוחני משותף. לא תהיה זו מישהי שרק תספר לך על הבגד החדש שלה, עבורו היית צריך לעבוד עוד כמה שעות – וייתכן מאוד שהיא תספר לך עליו, כפי שייתכן מאוד שגם אתה תספר לה גם על דברים אחרים ופעוטים יותר שמשמחים אותך, מלבד לימוד התורה ועבודת ה' – תהיה זו מישהי שתוכל לדבר עמה והיא תוכל לדבר איתך, באמת. מישהי שתזכה לבנות יחד עמה בניין משותף מתוך קשר ברבדים הכי עמוקים שבנפש.
כמו כן, אני רוצה לציין עוד שהגבר והאשה הנשואים זו לזה יוצרים יחידה נפרדת בעולם. ידועים דברי הגמרא בקידושין שהקדושין אוסרים את האשה על כל שאר גברי העולם כהקדש. האשה מוקדשת לאיש והאיש מוקדש לאשה, ושניהם, כיחידה אחת מוקדשים לה'. יש כאן פן של עבודת ה' שאינו ניתן להשגה שלא על ידי נישואין. יש מקומות בנפש איש שרק אשתו יכולה לחשוף, והדברים נעשים דווקא במכלול של חיי הנישואין הכוללים מגע פיזי מקודש, אבל בעיקר קשר נפשי עמוק ביותר, שלא ניתן להשיג עם שום אדם אחר שאיננו אשתך.

משמעותה של עבודה. ראה, אנחנו חיים בעולם המעשה. בעולם המעשה, בו אנו מצווים לדבוק בקב"ה, לימדונו חכמינו ז"ל – הלך אחר מדותיו של הקב"ה, מה הוא מלביש ערומים, אף אתה הלבש ערומים וכו' (סוטה יד.). וכפי שהקב"ה ברא את העולם, אף האדם נקרא להיות יוצר. וכך ציוונו הקב"ה, 'לעבדה ולשמרה'. מעבר להיותה של העבודה הממשית, זו שבה אדם מרוויח כסף לפרנסתו, הכרח כמעט מוחלט לרובם המוחלט האנשים – היא גם חובה וזכות גדולה כשאנחנו חיים את חיינו כאן, בארץ ישראל, ולא בגלות. העבודה היצרנית, שמפתחת את העולם, היא פן משמעותי מאוד בעבודת ה' בעולם הזה. העולם הזה הוא אמנם פרוזדור לעולם הבא, אך הוא פרוזדור שהתפקיד של האדם בו הוא לתקנו ולשכללו.
עלינו לעשות את תורתנו קבע ומלאכתנו עראי – ומשמעות הדברים היא, שכל עבודה שנעשה, לא תיתפס על ידינו כמרכז חיינו – איננו 'אנשי קריירה'. אנחנו חיים בעולם של עבודת ה', ומתוך לימוד תורתו אנו מגיעים לעולם המעשה כדי לעשות. גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, והמעשה הזה מתבטא גם במלאכה.

אולם נשוב לעיקר ענייננו, חשיבותו של קשר הנישואין. אני מציע, שתהגה בדבר ותנסה לתפוס את הקשר שיהיה לך בע"ה עם אשתך, לא כ'אני' שעומד מול 'מישהו אחר' שנמצא מולי, והוא בבחינת 'פת בסלי' – אלא, כקשר שמהותו ברית, שותפות אמיתית ומהותית בעולם של עבודת ה'.

אל תרגיש חובה למהר בדבר. תמשיך לחשוב על הדברים ולבררם, ואל תלחץ את עצמך. יש שנלחצים בגלל הגיל ובגלל שרבים מחבריהם מתחתנים – השתדל להימנע מכך. דע, שמותר לך להמתין לזמן בו תרגיש מוכן יותר, ואין צורך שבגלל סיבות שונות תנסה 'בכח' לשכנע את עצמך שזהו רצונך.

שתהיה לך בע"ה הצלחה רבה, ובבא העת, זכה לאישה שתהיה באמת בבחינת אשת בריתך.
צוות ישיבת הר עציון.

נ.ב. אם לא עניתי לשאלתך, אתה יכול לשלוח שאלת הבהרה.

כתבות נוספות