שאלה
בס"ד
שלום לכם, ויישר כח גדול על קידוש ה' שאתם עושים!!
אני התחלתי לפני כמה חודשים שיעור א' ב"ה זכיתי (בן 18 וחצי).
הלכתי לישיבה לבנות את עצמי, לבנות את המידות שלי(כדי שאני יהיה בן אדם טוב יותר) את האמונה שלי בהקב"ה(כדי שאני יוכל לתת יותר תשובות לאנשים ששואלים) ובמיוחד ללמוד תורה(לא להיות בור, וכמובן ת-ו-ר-ה!!!).
ב"ה בישיבה יש חבר'ה טובים ורבנים טובים אווירה טובה ואני ב"ה נכנסתי לתוך העניין ובאמת התחלתי ללמוד כמו שצריך.
שאלתי אליכם זה בעניין נישואין, אני כל הזמן חושב על זה אני פשוט לא מפסיק לחשוב על זה(גם אנחנו לומדים מסכת קידושין אז בטח אתם מבינים :)), אני מרגיש שממש משהו ממני חסר!!!
אני לא יודע מה לעשות עם החשיבה הזאת אני יודע שאני עדיין לא בשל בשביל נישואין(אני צריך לפתור כמה דברים לבנות את האישיות שלי-שהכל יהיה מושלם).
חוץ מזה לא סתם הלכתי לישיבה הלכתי בשביל להשקיע עכשיו כמה שנים טובות שהתורה תיהיה חלק מהחיים שלי בכל דרכיי!!
אני חושב שרק לאחר הצבא אני צריך להתחתן(שחס וחלילה אם יקרה משהו שמישהי לא תיהיה אלמנה בגללי).
האם המהלך שאני עושה ניראה לכם תיקני או שיש מקום לשיפוץ?
ובקשר לחשיבה של הנישואין, אם זה אחרי שאנחנו מסיימים את היום בן 11 ל12 בלילה אני פשוט או שמטייל עם חבר ומתחיל לשחנ"ש איתו על נישואין או שסתם מתאר לעצמי איך תיהיה אשתי אי אפשר ככה אני צריך להשקיע בעצמי כרגע ואם אני אחשוב כל הזמן על אישתי לעתיד (בע"ה שאני אזכה), אני לא אצליח להשקיע בעצמי כי כל פעם אני חושב "האם היא המיועדת??"
זה לא עסק!!
מה לעשות?? איך אני פחות אחשוב על זה ואתרכז יותר בעצמי??
תשובה
בעזה"י
שלום,
אני מאד מעריך את האמירה העצמית שלמרות הרצון העז להתחתן אתה יודע על עצמך ומכיר באשיותך שאינך מוכן לכך. זו אמירה שמעידה על מודעות עצמית ועומק ואחריות שהכרחיים להתקדמות בעבודת ה' בכלל ולבניית בית בפרט.
אדם הוא אכן לא שלם עד שהוא מתחתן. כבר לימדנו חז"ל שזה כך. תחושת החסרון, כשלעצמה, איננה דבר רע, גם אם היא כואבת ומחמיצה את הלב.
בצבא נהגו לשנן לנו "אם כואב לך סימן שאתה חי".
גם הרב קוק כותב באורות התשובה ובשאר מקומות שיש לשמוח בכך שאדם כואב, כואב ממש את החסרון ואת חוסר השלימות.
אין בידיעה הזו, שתחושת החסרון מורים על מקום בריא ומכוון בנפש כדי להפסיק את הכאב, אך יש בה כדי להקל ולהמתיק וגם זה חשוב.
אז מה עושים???
שאלה קשה ששייכת גם לכל אחד בנפרד. לקבל חיזוק מהסביבה, להתפלל ולקבל חיזוק מה', להאמין בעצמנו ולחזק את עצמינו אבל מעל הכל יש לי עוד עצה שאולי תעזור.
הקמת בית, נישואין, חופה הם אכן נקודת ההשלמה של האדם (וגם של האישה) כל התקופה שלפני החתונה אנו שואפים להגיע אליה הכי מוכנים והכי נכונים והכי מכוונים שאפשר.
יש בנייה שעושים יחד כבני זוג, אך יש בנייה אישית,נפשית,רוחנית ותורנית שחייבים לעשות לפני כן, באופן עצמאי. בניית אישיות עם מידות טובות, חסד והתחשבות, לקיחת אחריות, הקשבה,קבלה, הכלה ועוד דברים רבים שחייבים לעבוד על עצמינו לפני שנוכל לעמוד תחת החופה לפני שנוכל להתחיל את שלב העבודה המשותפת.
אם תבין שכל העבודה שתעשה עכשיו ,בחודשים ובשנים הקרובות עד הרגע המיוחל איננה "משיכת זמן" עד החופה אלא הכנה לחיי זוגיות,לחיי משפחה, להקמת בית. אם תבין שכל התורה שתלמד, כל המחשבות והתפיסות והתובנות שתיצור, כל עבודת המידות והנפש- הם הדרך ל.. ולא זמן עד ש... תבין שאתה כבר עכשיו "הולך ומתחתן" כבר עכשיו נמצא במקום של השלמה, בתהליך ששיאו יהיה בעת הקידושין, אך שורשיו וגזעו הם כאן ועכשיו- בכל דבר שתעשה, בלימוד שלך בדיבור שלך בישיבה בחדר האוכל , בחיים בפנימיה, כל אלה שייכים למהלך ההשלמה של החופה (ושל מעבר לכך). אם תצליח להרגיש שבכל דבר שאתה עושה אתה קצת "הולך ומתחתן" קצת הולך ומתכונן - גם תמצא בעצמך כוחות גדולים יותר לשמור ולעשות ללמוד וללמד וגם אולי תנוח קצת נפשך הצמאה...
ואגב, לא "להנעל" על זמן חתונה - לבדוק כל חודש-חודשיים את עצמך, להתייעץ,להתפלל ולשקול היטב ולראות אם אתה מרגיש כבר מוכן...
חיילך לאורייתא... (בינתיים...)
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם