שאלה
לכבוד הרב שלום רב
אני בחורה בת 29 רווקה, וחזרתי בתשובה לפני 5 שנים. בחודשים האחרונים יש לי חרטות בלתי פוסקות על החזרה בתשובה שלי. אני כבר 5 שנים מתפללת על זיווג ושום דבר לא נראה באופק. התייאשתי לגמרי, אני לא מסוגלת לשמוע את המילים "פגישה" "שידוך" "בעזרת ה' בקרוב אצלך".אין לי מילים להמחיש לך עד כמה הצורך שלי בזוגיות ובילדים גדול ועל כמה הצער רב לאור הכישלון שלי לקבל זאת.אני לא מסוגלת נפשית לצאת לעוד פגישה התסכול גדול מדי. אני מרגישה כמו איזה חפץ שצריך להציג את עצמו בכל האתרי הכרויות האלה וזה פשוט דוחה אותי ברמות. יש לי אפילו כעס על ד' שבכלל מאלץ אותי לפרסם תמונה שלי באתרי הכרויות(כי הרי צריך לעשות "השתדלות" לא?!) .עד לפני כמה חודשים היתה לי אמונה כל כך חזקה בה' שאפילו פיל לא היה מזיז אותי. ואילו עכשיו אני מרגישה שהכל פשוט שטויות ושאין טעם בכלל להתפלל כי ממש אף אחד לא מקשיב..וגם אם הוא מקשיב אז הבעיות שלי לא ממש מזיזות לו..
אני מרגישה שאני סתם מפספסת את החיים שלי על אלוהים שאני ממש לא מעניינת אותו.
לפני החזרה שלי בתשובה הצלחתי ועשיתי חיל. הייתי עובדת(בשבתות)היה לי כסף, חברים. ומאז שחזרתי בתשובה רק נאחסים.. הפרנסה על הפנים, מהחברים התרחקתי כי אני כבר לא הולכת לפאבים וכו' . וכמובן הקשה מכל היות ואני שומרת נגיעה אז אין יחסים אינטימיים וזה ממש אבל ממש לא קל.
אני ממש שוקלת לעזוב את הכל וחזור לחיים חילונים לגור עם גבר עם/בלי נישואים ללדת ילדים וכו'
אני מרגישה שהקרבתי בשביל אלוהים ונתתי לו מעל ומעבר והוא מצדו לא נוקף אצבע בשבילי.. הפסקתי לראות הצדקה בלהמשיך עם זה.לא בקשתי ממנו כסף ולא בית ולא ארמון ולא כבוד רק בחור טוב להקים בית זה הכל ..אני ממש לא מבינה למה הוא לא נותן לי את זה.. הרי הוא זה שאמר "לא טוב היות האדם לבדו" ...ואם אני לא אכיר מישהו בעשר שנים הקרובות??אז אני צריכה להימנע מאינטימיות עוד 10 שנים?..ואל תגיד לי להיות אופטימית ושאוטוטו אני אכיר מישהו והכל יהיה בסדר כי האופטימיות מאוד רחוקה ממני בעיניין זה..(למרות שאני מאוד אופטימית מטבעי) רק צער החזרה בתשובה הזאת נתנה לי..
תשובה
שלום
קולות מהעבר לוחשים לך לחזור?
אבל את מוסיפה בחושך לחתור לשאול ולבקש "איכה"....
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם