שאלה
שלום הרב,
אני עובד באזור התעשייה בהרצליה וחוצה גשר העובר מעל כביש החוף בכל בוקר.
היום כשחציתי את הגשר עפה לי הכיפה אל תוך כביש החוף.
לא ברור לי מה ראיתי לשטות זו באותה שעה (וברור לי שהמעשה הנכון מוסרית והלכתית היה להפקיר את הכיפה ולהמשיך בחיי בלעדיה..), אך ירדתי מהגשר וחציתי חצי מכביש החוף עד לאי התנועה שבמרכזו במטרה לאסוף אותה (חציתי במצב שנראה לי בטוח לחצייה, וצדקתי). כשהרמתי אותה מצאתי את עצמי על אי התנועה שבין שני כיווני התנועה באזור סואן של כביש החוף, מבלי יכולת לחצות בבטחה לאף גדה שלו. לאחר כחצי שעה על אי התנועה (כשאני תר אחרי הזדמנויות לחצות בבטחה ולא מוצא כאלה, לשום צד, ובנוסף הולך על אי התנועה בתקווה שהוא מגיע לאזור סואן פחות או מרומזר שבו אוכל לחצות - והוא לא, באף צד) - הזעקתי את המשטרה, אך משזו בוששה לבוא עוד כשעה נוספת (למרות תזכורות מצדי), והתנועה באחד משני הכוונים הידלדלה מעט בשעת צהריים ואפשרה חצייה בבטחה למס' שניות - קפצתי על ההזדמנות וחציתי את הכביש (וכמובן שהתקשרתי לחזל"ש את המשטרה כשסיימתי).
החוויה היתה מפחידה, וראיתי באינטרנט (חיפוש בגוגל עכשיו) שלא מעט הולכי רגל נהרגו כשניסו לחצות את כביש החוף במקומות סואנים.
שאלתי היא - האם אני מחוייב בברכת "הגומל" ? האם אני מותר בה ? (כי מצד אחד - הקפדתי על התנהגות בטוחה וכך ניצלתי מבלי באמת להגיע לפגיעה או למצב של סכנת חיים לא סבירה, מאידך - נכנסתי לסיטואציה מסוכנת ויצאתי ממנה).
אודה מאוד לתגובה,
איתי
תשובה
שלום וברכה
אתה כמובן צודק שלא זה מה שהיה צריך לעשות ביחס לכיפה, וב"ה שלא קרא דבר רע מכל הסיפור.
אני סובר שברכת הגומל באותם תחומים בהם לא פסקו חז"ל בצורה מובהקת כמו יורדי הים היא כאשר אדם מצוי בסכנה בפועל, ולא כאשר הוא נמצא במצב מסוכן. על כן, לא נראה לי שיש לברך, ואולם בוודאי שראוי להודות על כך.
כל טוב