שאלה
שאלתותי הן כדלהלן:
1.האם חסידות אמונה או מוסר נחשבים כלימוד תורה לכל דבר האם השפעותיהם דומות? האם חסידות אמונה ומוסר הם גם כמין אוכל לנפש כמו התורה? אם יש לי לימוד קבוע לחסידות זה נחשב כאילו קבעתי עתים לתורה?
2.לגבי מים אחרונים מתי החיוב שלהם?לפני ברכה"מ או אפשר גם לאחרי ברכת המזון בדיעבד או לכתחילה?
3.איך אפשר להסביר לאדם חילוני שלא רואה רע בשפיכת זרע לבטלה או שמירת הענים שזה דבר רע ולא ראוי? המוסר האנושי הוא לא לרצוח לא לאנוס לפגוע באחרים אבל לחילוני אין מוסר של שפיכת זרע לבטלה וכדומה הוא לא גדל כמונו על ערכים כאלה.
תודה רבה מצטער על כל כך הרבה שאלות .
תשובה
ערב טוב
ראשית, אל תצטער. שאלת שאלות היא ביטוי לחיים וליצירה. מאחל לך שתמשיך להתפתח ולשאול שאלות כל חייך.
1. אינני מבין בהשפעות סגוליות של מקצועות כאלו ואחרים בתורה. אני כן מכיר את דברי חז"ל שאין אדם למד תורה אלא במה שליבו חפץ, ולכן אם לימוד מוסר וחסידות זה מחיה אותך ומשיב את נפשך, אשריך וטוב לך. נכון הדבר שכדאי ללמוד גם דברים נוספים מעת לעת - בין אם מדובר בפרשת שבוע, הלכה, משנה וגמרא. ובכל זאת - לימוד קבוע טוב לו שיהיה במה שמתאים לסגולתך ולנפשך.
2. מים אחרונים נהוגים כיום על ידי חלק משומרי המצוות, והם ניטלים טרם ברכת המזון.
3. כשאתה מסביר לחילוני נסה לא לשכנע אותו לעשות כמוך, אלא להעביר אליו את מה שאתה מרגיש. אם תסביר לו מהי המשמעות של שמירת הברית עבורך, די בזה. נכון שהוא לא גדל בעולם ערכי כמו שלך, וסביר שהוא לא ישנה את דרכיו בעקבות השיחה, אבל - הוא ירכוש אמון למה שאתה אומר, וגם אם לא יבין אותך עד הסוף (אני בטוח שלפחות חלק יובן מאוד על ידו) הוא יכול להבין ולהרגיש שאתה מזדהה עם אמירותיך ומאמין בהן בכנות. עצתי היא להסביר לו במילים שלך, מתוך אמונתך שלך.
כל טוב
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם