חניכים שלי התחילו לדבר עם בנות, מה עושים?

בוקר טוב עולם.
נו מה, יש להם עיניים,הם ברוך ה' בריאים בנפשם ואם הבנות בשבט המקביל לא
נראות כמו אחרי הפצצה של מחנה פליטים,זה רק עניין של זמן עד שהם יגלו שמה
לעשות, אבל הרבה יותר מעניין להסתכל על מישהי בגיל שלך מאשר על החבר שלך.
שזה אומר שבתור צוות הדרכה אתם אמורים להיות מוכנים לדבר הזה,בסניפים
מעורבים אין על מה לדבר, בסניפים דוסים כל עוד הם נמצאים באותו מרחב, זה
רק יבוא מאוחר יותר ובמינון יותר קטן.
תראה, הגיל הוא די בעייתי.
מצד אחד אתה לא הולך לפתוח איתם עכשיו מערך שלם של פעילויות בינו לבינה לחמשושים,
כי כמה שהם חשים מעצמם,רק לפני כמה שנים הם סיימו את מסיבת הסידור ככה
שאין לנו כוונה להכניס להם בכוח רעיונות לראש ולפגוע בתמימות לפחות אצל
כאלו שאצלם היא עדיין נושמת וחיה.
ומצד שני,אנחנו חיים בתקופה כזו מטורפת שמכל הבחינות הנוער היום מקדים
את זמנו בכמה שנים ואם יש לכם כמה חניכים שבטוחים שהם גילו עולם..אי
אפשר לא להתייחס לזה,בטח שיש מצב שהמגמה הקטנה הזו תתפתח
ותדביק לכם שבט שלם.
אז מה עושים?
קודם כל, כמה כללים ברורים:
דבר ראשון:
אם אתם חושבים שאתם בתור צוות 'הדרכה' יותר מידי דוסים בשביל החניכים
האלו אז תשקלו את המילים שלכם טוב טוב כי אתם יכולים להישרף הרבה יותר
מהר ממה שאתם חושבים.
זה שאתם ידעתם לשמור על עצמכם והדבר היחיד שידעתם בגיל שלהם בתור בנים על
'נשים' זה שזה סדר כזה שיושב ב'אוצר' של הבית-מדרש ומצד שני הבנות בגיל
הזה תמיד צחקקו במבוכה כשהגיעו בהגדה של פסח ל'ארבע בנים' זה מאוד יפה
ואחלה אבל זה לא הנקודה עכשיו.
המטרה היא קודם כל להיכנס לראש של החניכים שלכם,איך הם חושבים,מה יכול
לתפוס אותם ולא פחות חשוב...מה לא.
דבר שני:
אתם צריכים להבין שהם רק התחילו את תקופת הנערות,שזה אומר שאין לנו כפתור
שאנחנו יכולים ללחוץ עליו והופ, הSMS הבא אחרי השיחה אתכם מהדון זו'אן
הפשוש לפשושה שלו יהיה משהו כמו:
"טוב, תקשיבי, מזה לא נעים לי ולמרות שאני באמת אוהב אותך ואת מוצאת חן
בעיניי, אני יצאתי עכשיו משיחנו"ש עם המדריכים שלי ואנחנו צריכים
להיפרד.היה נחמד, תשמרי על עצמך'.
זה לא יהיה.
מה כן יהי'ה...אם אתם מספיק טובים, תוכלו וגם זה אולי, לגרום להם לחשוב
קצת עוד יותר על העניין,בעיקר לבנות כי בנים בגיל הזה בכל מה שקשור לנושאים
האלו או רובם לא רואים כל כך ממטר ואם אתם ממש תותחים אז אולי תעצרו קצת
את הדומינו הזה וגם זה באמצעות סידרה של שיחנושי"ם שיכולה לקחת גם כמה
חודשים, פחות או יותר.
אין מה לעשות, זה לא משחק של שכל אלא של לב.
טוב להם עכשיו,נעים להם עם הסימום הזה והם ממש לא רוצים להתעורר.
אז איך לגשת אליהם?
קודם כל מחלקים בין בנים לבנות.
בנות זה דגש על רגש ולב
בנים,לנסות ולדבר איך הם דופקים את עצמם(אבל באמת, אל תקחו את זה קשה אם
הם יסתכלו עליכם בעיניים שאומרות שאין להם שמץ של מושג מה אתם רוצים, זה
לא אתם זה הגיל).
מבחינת הבנות:
להתמקד בכל התחושה המשכרת של ה'קשר' הזה.
יש לה מישהו, היא מדברת עם מישהו,מישהו שהוא לא החברה שלה או החמור של
חיים מהרפת שם עליה,חושב עליה,משקיע בה.
היא צוברת נקודות בקרב החברות כי למרות שהשבט דוס, אבל כמה רע זה יכול
להיות כשאת מקבלת את האישור של הבנים שאת באמת יפה.
עם הבנות היית מדבר על מושגים של זיוף ואמת.
מסביר להם מה עובר בראש של נער בכיתה ז' או ח' או ט' ואיך זה ממש לא קשור
למי שאותה בת באמת.
איך שבעצם הבת מנוצלת כי היא פשוט נהפכת לצעצוע, לכלי.
זה לא היא שמעניינת את הבנים.
זה הפרצוף שלה, הגוף שלה, זה מה שהיא הולכת להביא להם.
יחד עם זה הייתי מדבר ומפשיט ככה שהם באמת יבנו, על מושגים כמו פנימיות
ואמת ולמה הדרך הבטוחה לאהבה אמיתית היא רק בעוד כמה שנים ולא עכשיו.
נכון, זה כאב ראש,איך להוריד את זה לרמה שהם באמת יבינו אבל בשביל זה אנחנו כאן.
בנים?
פשוט להביא את המשל של העוגה האפויה ולהוציא כמה שיותר אוויר מכל הבלון
המזוייף הזה.
אתה מת מרעב ואין, אתה חייב לאכול.
הם רואים את הבנות וסוף סוף יש מצב שהם יכולים באמת להיכנס לליגה של הגדולים
שזה אומר להתחיל ולתקשר איתם:
"תראי אמא, אני מדבר עם בת לבד, אני כבר גדול... ".
אתה רואה את העוגה...היא ניראת לך מדהים....בא לך למות מרוב שאתה רוצה אותה
או את הבת בנמשל שגרה מולך ואתה רואה אותה כל שבת בסניף.
אתה חייב את העוגה
אתה חייב את הבת הזו
רק מה, אתה יודע שאם אתה תיקח את העוגה לפני הזמן, לפני שהיא מוכנה אתה
הולך לחטוף וואחד כאב בטן ולהקיא את הנשמה שלך עד הבוקר.
נכון,אתה עכשיו לא מבין את זה, אבל אומרים לך שאם תתחיל עכשיו לפתח קשר
של 'רוצה להיות חברה שלי?' אתה הולך לאכול אותה ולשרוף את המאגר שיש לך
בשביל האחת האמיתית שלך.
תחשוב כאילו לא אכלת יומיים וחבר שלך מביא לך שווארמה,שרק מהריח בא לך למות
ורגע לפני הביס הוא אומר לך בקטנה כזה:
אח שלו...ת'יודע שהיא רעילה נכון?
רעב מה רעב, אתה הולך לתקוע לו את השווארמה בפרצוף...
אבל למה?ת'לא רעב?
בטח שרעב, אבל...היא רעילה לעזאזל
זה פחות או יותר הכיוון.
להמחיש את זה,להראות את הרווח והפסד.
נכון, זה נעים,מנפח לך ת'אגו,וכן,היא באמת נראת הרבה יותר טוב מרוב
החברים שלך אבל זה...רעיל.
ואתם בתור צוות הדרכה צריכים ובעיקר לקחת נשימה ארוכה כי זה בעצם כל המשחק
אנחנו לא עוסקים כאן בבום וגמרנו אלא בתהליך, בחינוך,שזה אומר שלפעמים
הדברים זזים לאט ולפעמים נראה שהם בכלל לא זזים כי הנה, דיברנו והשקענו
בהם באמת את הנשמה והם עדיין ממשיכים להיפגש...איזה תסכול.
זה טעות לחשוב ככה:
כל הרהור קל, כל מחשבה נוספת שתצליחו לזרוע בלבבות שלהם ועשיתם את שלכם.
מה שכן, הייתי באמת שם את הדגש לכל השבט על פעולות של אמת ושקר, זיוף
ואינטרסים ואפשר גם לגעת כמובן בצורה הנכונה ב'איזו היא אהבה התלויה בדבר
זו אהבת אמנון ותמר,ושאינה תלויה בדבר זו אהבת דוד ויהונתן '.

זה פחות או יותר באמת בקווים כללים,לדברים יותר ספיציפים ומעשיים
שמתייחסים לכל שבט ומקום בנפרד,במייל.

בשורות טובות,שמחה אמיתית ושבת שלום

אבינועם
avinoam811@gmail.com