חניכה שמחפשת תשומת לב רבה מאוד: איך להגיב?

שלום.

את מתארת כאן דילמה מעניינת שאני בטוח שמדריכים רבים נתקלים בה: מצד אחד ברור שה"נדנוד" של החניכה נובע מצרכים מסוימים שלה, והיא פונה אלייך – המדריכה – כדי שתעני על אותם צרכים ותספקי לה תמיכה, תשומת לב, הכרה והתעניינות. כל אלה, אגב, הם באמת חלק מהותי מ"הגדרת התפקיד" של המדריכה (והמדריך גם, כמובן). מצד שני, אין ספק שיש כאן חצייה של גבולות: גם לך כמדריכה יש צרכים ומגבלות, וגם במישור המקצועי זה לא נכון שתקדישי את כל זמנך ומרצך לחניכים או לסניף. מסגרת התפקיד והדינאמיקה של הקבוצה גם מחייבים שיוויוניות מסוימת ביחס לחניכות השונות, ומצב בו חניכה אחת מועדפת לטובה ו"מקבלת יותר" (או הפוך כמובן: חניכות שמקבלות פחות תמיכה ויחס) הוא בעייתי ולא רצוי, ויכול לגרום לערעור האמון של יתר החניכות בך כמדריכה. בכל מקרה, ההתלבטות שלך כמדריכה במצב המסובך הזה מעידה ללא ספק על האכפתיות והדאגה שלך לחניכה, גם כשזה באמת יכול להיות מאוד מציק עבורך באופן אישי, ולכן את מתחילה את ההתמודדות הזאת ממקום מאוד חיובי ומבורך.

אז מה אפשר לעשות?

בשלב הראשון, כדאי לנסות ולבחון את מימדי ה"מצוקה" של החניכה ולשים אותם בפרופורציות. האם היא "סתם" מנדנדת (בגלל שעמום או מחסור באנשים שמקשיבים לה) או שמתרחש בחייה משהו יותר משמעותי, שאולי מחייב התייעצות עם גורמים נוספים? אולי הרצון העז בקרבה אלייך הוא סימפטום של בעיה הרבה יותר חריפה שמסתתרת לה? המצאה כל כך חריפה (בהנחה שאת באמת בטחה שזו המצאה...) כמו גירושים ודיכאון היא צעד מאוד נועז, ובהחלט ייתכן שגם אם הסיפור עצמו לא נכון – עומדים מאחורי ההמצאה הזאת רגשות חריפים וקשים. לכן אפשר, מעבר לתשומת לב לדבריה במהלך השיחות שלכן, לשקול התייעצות של עם היועצת בביה"ס, המחנכת שלה או שיחת התעניינות קטנה וכביכול "שגרתית" להורים שלה. בכל המקרים האלה חשוב לנסות לא לחשוף יותר מדי את החניכה, ובשיחה להורים מומלץ אפילו לא לעסוק בכלל בדברים המדויקים שהיא אמרה אלא רק לגשש ולשמוע מה קורה איתה בית ואם הכל בסדר, וחשוב גם לבקש מהמורה והיועצת לא לספר שניגשת אליהן בעניין הזה (כדי למנוע מצב שבו החניכה תגלה שדיברת עליה עם אנשים אחרים והאמון ביניכן יתמסמס וייהרס). היועצת והמחנכת יכולות גם לדון איתך באפשרויות התגובה השונות למצב. כל הצעדים האלה מכוונים למנוע מצב שבו החניכה נמצאת במצוקה אמיתית (למשל בעיות משמעותיות בבית וכדומה) ו"זועקת" לעזרה. עם זאת, חשוב לזכור שזו רק אפשרות ולא בהכרח הסיבה להתנהגות שלה.

אם לא נראה שיש עדויות למשהו חמור שמתרחש אצל החניכה, יש פחות מקום לחשש מקצת הצבת גבולות עדינה. את יכולה לחשוב מראש על דרכים עדינות שועל משפטים שבאמצעותם את מסמנת לה שהגיע הזמן לסיים את השיחה הפעם ושתמשיכו לדבר בהזדמנות אחרת. למשל: "טוב מיכל (למשל), היה כיף לדבר איתך אבל אני ממש עייפה ויש לי עוד לעשות 1, 2 ו 3. אז ניפגש בסניף?". כמובן שאת תחשבי על משפטים שמתאימים גם לך וגם לה בצורה הטובה ביותר. במהלך השיחות עצמן את גם יכולה לנסות ולהתמקד, בעדינות, במקומות שבהם נראה לך שהכי חשוב לה לפרוק דברים מהלב או להתלבט איתך. לכולנו קורה שאנחנו מתחילים לדבר עם מישהו על משהו חשוב והשיחה גולשת להמון אפיקים אחרים מרוב שכיף לנו לדבר. לכן את יכולה, בצורה רגישה ו"סמויה", לנסות ולעצור את הגלישות הללו ולכוון את השיחה אל מסלול עקבי. אם למשל השיחה התחילה כשהיא סיפרה לך על משהו שנורא חשוב לה (היא רבה עם חברה טובה, למשל), נסי לכוון את השיחה למסלול שבו אתן דנות בבעיה הספציפית הזאת וחושבות יחד על פתרונות. זה אחד ההבדלים בין שיחות עם חברות – שיכולות להימשך גם לילה שלם ולגלוש להמון תחומים – לבין שיחות עם מדריכה, שמעצם טבען אמורות להיות מוגבלות יותר בזמן ובהיקף של הנושאים. כשאת מתקרבת איתה למסקנות אפשריות שיכולות לעלות מאותה שיחה את בעצם מתחילה (תלוי כמובן גם בזמן שעבר בינתיים) לכוון את השיחה לפסים של סיום – עד הפעם הבאה כמובן.

שתי הנקודות שפירטתי הן באמת מאוד כלליות ומאוד ראשוניות, ומהפרטים שכללת בשאלה אפשר ללמוד יחסית מעט על המצב שאיתו את מתמודדת. לכן חשוב להדגיש שאלה רק קווים כלליים שאת יכולה לשקול ולבדוק אם הם מתאימים, ולא המלצות חד משמעיות. בכל מקרה כדאי להקפיד על רגישות מאוד גבוהה למה שעובר על החניכה ולנסות להימנע ככל הניתן מצעדים דרסטיים ודרמטיים. העובדה שהיא חשה מצוקה ופונה אלייך בצורה כל כך אינטנסיבית (ואולי אפילו נואשת) מעידה על האמון שהיא רוחשת כלפייך ועל החשיבות שיש בעיניה לקשר ביניכן, וזה משאב חשוב שכדאי מאוד לשמר. בכל מקרה, אני שוב מציע לשקול התייעצות עם דמויות אחראיות שיכולות לסייע: היועצת/המחנכת בביה"ס של החניכה, היועצת/המחנכת בביה"ס שלך, וכדומה. כמובן שאת גם מוזמנת לפנות אלינו עם יותר פרטים/התפתחויות נוספות (לאתר או למייל) וננסה לעזור הלאה.

בהצלחה!

אוהד

nuvy23@gmail.com