שאלה
אני נשואה זה 30 שנה, לכל אורך חיי הנישואים שלי, יחסי עם חמותי הו נהדרים. היתי כביתה.
בשנה האחרונה חלה הדרדרות ביחסים, שכן היא מזדקנת ועוברת שינוים הגורמים לה להשתלח בבני המשפחה וביחוד בבעלי- בנה, שכואב בכל פעם שהיא פוגעת בו.
עלי לציין כי כאשר מנסים להסביר לה עד כמה היא פוגעת ועד כמה פוגעת התנהגותה הדורסנית בה עצמה, זה לא עוזר ואף מחמיר את המצב.
איני יודעת כיצד להתנהג, האם ללכת על פי צו לבי ולצמצם עמה את הקשרים למינימום ההכרחי או
להמשיך ולנסות, כפי שאני חשה שחובתי לעשות, תוך שאני יודעת אלו נזקים יגרמו (עוד מריבות, עוד כאבים לבעלי ולי, שבירה נוספת של מערכת היחסים היפה שהיתה ביננו)
אודה על תשובתך.
תשובה
ב"ה
רוב שלומות
אכן - עתה את עומדת בפני אתגר נוסף, משמעותי בכובדו הורים. היזכרי נא בסיפור המפורסם על דמא בן נתינה שהיתה אימו מקרעת את בגדיו ומכלימה אותו בפני גדולי רומי והוא לא מיחה בידה. אדרבא - עכלי עם בעלך את האתגר, סכמו בניכם להכניס לפורפורציה את מה שנאמר על אף אי-הנעימות הרבה הכרוכה בו.
ויחד, כפי שעשיתם זאת עד היום, קיימו מצווה גדולה זאת באהבה - "למען יאריכון ימיך"
בנוסף, מומלץ שתקבלו יעוץ ממומחים בתחום הגריאטריה.
בברכה , בהצחה ויישר כוח
רפי פוירשטין