שאלה
שלום רב!
בטעות הכנסתי צלחת חלבית עשויה חלקה מחרס למיקרו בשרי ועליה אוכל פרווה. הצלחת שימשה לחלבי באותו בוקר והמיקרו שימש לבשרי באותו יום. כשהתבררה הטעות נאמר לי שהמיקרו יוכשר ע"י כוס מים חמים כרגיל, האוכל טרף - ולפח, ושיש לשבור את הצלחת.
עשיתי כך מחוסר ברירה.
האם יעצו לי נכון?
תודה מראש.
תשובה
שלום וברכה,
המסקנה בסעיף 7.
1. להלכה פסק השו"ע שריחא לאו מילתא בדיעבד - כלומר אדים אינם אוסרים, אבל הרמ"א אסר אף בדיעבד והתיר רק בהפסד מרובה (שו"ע יו"ד ק"ח)., אולם "זיעא" - הלחות הנוזלית שנשארת במיקרוגל אכן נשארת, ואזי נבלע במאכל הפרווה טעם בשר. בנוסף הזיעה הזאת נבלעת גם בצלחת ולכן הצלחת אסורה לחלוטין.
2. החום אכן מעביר את הטעם החלבי הקיים בצלחת לתוך המאכל. אולם כאן יש לבדוק האם הצלחת ששימשה לחלבי שימשה ככלי ראשון או ככלי שני. אם חיממו בה את המאכל החלבי היא כלי ראשון, ואז היא בלועה כולה מטעם חלב. במקרה כזה אם כמות המאכל החלבי שחיממו בה הייתה קטנה, ניתן לשער אם יש פי 60 ממנה בנפח במאכל הפרווה שחומם אח"כ ואם כן הוא היה מותר. אם הונח עליה אוכל חם שלא חומם בה היא נאסרת רק כדי קליפתה החיצונית (שכבה מאוד דקה שניתן תיאורטית לקלף באופן אחיד), וכך פוסק הרמ"א, אולם יש לדעת שיש מחמירים גם בזה שהצלחת בולעת טעם בכולה (רש"ל).
יש גם לדון במאכל עצמו. אם הוא היה יבש לגמרי הוא היה בולע רק כדי קליפה, ואם לח קצת, אז צריך כדי נטילה -כלומר להוריד מהמאכל הפרווה קליפה עבה יותר, בערך בעובי אצבע, עם כל מה שנגע בצלחת. (ש"ך).
מאחר שאמרנו שהצלחת כבר נאסרה, היא בעצם מעבירה טעם איסור למאכל, ואולי במקרה כזה לא היה מקום לזרוק את המאכל אלא רק להוריד ממנו קליפה או נטילה - תלוי ברמת היובש שלו (אם הוא היה נוזלי - אז הוא היה נאסר כולו).
3. אם הייתה אך ורק העברת טעם משני הכיוונים (הבשרי והחלבי), ולא היה חשש לזיעה היינו נכנסים למחלוקת שו"ע ורמ"א על גדר נ"ט בר נ"ט (שו"ע יו"ד צ"ה ג'). במקרה כזה לדעת השו"ע כל העסק היה מותר - משום שמפגש הטעמים שהתרחש במאכל היה נ"ט בר נ"ט דהיתירא, וריחא בלבד לא אוסר כלים (ולכן הצלחת הייתה מותרת) וכן כלים לא מעבירים טעם לכלים שנוגעים בהם (ולכן המיקרו היה מותר). לדעת הרמ"א הכל היה אסור מאחר שמפגש הטעמים שהיה מתרחש בתוך המאכל הפרווה היה אוסר אותו, הופך אותו לאיסור שבתורו היה אוסר את הצלחת, ואף את המיקרוגל. אולם מאחר שחוששים לזיעת מהמאכל הבשרי שהיה במיקרוגל, כלומר לדבר ממשי ולא רק טעם בלוע, הדיון הזה לא רלוונטי.
4. הכשרת המיקרוגל, הייתה תקינה, אם וידאו לפני ההכשרה שלא נשארו שאריות כלשהם, ושהמיקרו נוקה.
5. כלי חרס אינם ניתנים להגעלה או ליבון ואכן תקנתם היא רק בשבירה.
6. כלים נותנים טעם לשבח רק כשהם בני יומם, וכפי המתואר הם אכן היו בני יומם.
7. בקיצור: נראה לי שהורו לך נכון, מלבד זה שאמרו שצריך לזרוק את כל המאכל (בהנחה שהוא היה מוצק יבש עם קצת רטיבות). חשוב: כל הדיונים פה הם לא מלאים והם חלקיים בלבד, ייתכן שיש עוד צדדים לאסור או להתיר, וכן ייתכן שהחשש לזיעה קטן יותר ממה שאני כתבתי. כתבתי פה כך רק כי זה ממילא על משהו שכבר קרה ולא למעשה, ורק לצורך הדיון ההלכתי. אם יש למישהו תגובה שתתרום לדיון ההלכתי - בשמחה.
כל טוב,
גלעד
(המשיב אינו רב)