שאלה
שלום וברכה,
בני הבכור, בן 14, בחור מאוד חכם ונבון. מזה זמן הוא מתנהג בכוחניות, דבר הבא לידי ביטוי בעיקר ב"לעשות דווקא". הוא יודע מהם הדברים החשובים לנו כהורים - ובדיוק במקום הזה הוא "מנסה" אותנו שוב ושוב.
אחד הדברים שהוא "מעניש" אותנו זה נושא התפילה בכלל, ותפילין בפרט. אין לי כל ספק שהוא נמנע מלקיים מצווה כה חשובה זו, רק בגלל שהוא יודע שזה חשוב לי כאבא, וגם בגלל שהוא יודע שזה מכעיס אותי (האמת היא שזה פשוט מזעזע אותי אך זה בא לידי ביטוי בכעס..).
אני ידוע שמצד האמת אני לא צריך להגיב, ואז הוא לא יעשה "דווקא", אך ליבי לא נותן לי מנוחה לעבור ל"סדר היום" בלי התייחסות לעשיית ה"דווקא" על מצווה כה חשובה.
אודה לעיצה בעניין, או לחילופין, לרעיון יצירתי שמצד אחד לא ישים את העניין כמקור לוויכוח, אך מצד שני יגרום לו להבין ש"עם זה לא משחקים".
תודה מראש
תשובה
שלום,
לכל אדם יש "יצר הרע". לפעמים הוא בא לידי ביטוי בעבירות וכד', ולפעמים הוא בא לידי ביטוי בהקפדה כנגד מי שאינו מקיים מצוות. יפה כתבת, שהנך יודע שמצד האמת אינך צריך להגיד. אם כן, ליבך, שאינו נותן לך מנוח, הוא בעצם "יצר לב האדם, רע מנעוריו" הוא אשר אינו נותן מנוח.
וקצת פירוש:
כתבת שהבן חכם ונבון, אם כן, תן בן אמון שהוא גם רוצה בטוב, ומתוך האמון העבר אליו את האחריות על קיום המצוות.
כלומר - צא מהתמונה באופן שכלל לא תדע אם הוא קם, מתפלל, מניח תפילין. הכל באחריותו בלבד!
מה קורה ומה יקרה? כיום, בגללך הוא אינו מניח תפילין. הוא עצמו רוצה, אבל באותה מידה הוא גם מחפש תשומת לב שלילית ממך. הואיל והוא מקבל תשומת לב שלילית, לכן הרצון לתשומת לב, גובר על הרצון להניח תפילין.
אם לא תעניק לו את תשומת הלב השלילית, ברור שהוא יבחר ברצון להניח תפילין.
אם כן - הסוד הוא: אמון והעברת אחריות!
בהצלחה!
הרב אליקים לבנון שליט"א
www.yelm.co.il
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם