חינוך לתשובה

שלום לך.
מיד כשראיתי את השאלה שלך ´גנבתי´ אותה אלי, לפני שמישהו אחר ´ישים עליה יד´. זו שאלה חריגה בעולם שלנו, עולם המשיבים הרגיל יותר לפניות של בני נוער, ואני ממש שמח עליה.
אם מסתכלים על השאלה שלך בצורה ´שכלית´ וקרה אז כתבת סיבה אחת להביא את המרצים החוזרים בתשובה – הפעילות מעניינת. אם נשים לב אז גם הסיבה שהשיחה מעניינת היא לא בגלל שהתוכן שאותו את רוצה להעביר מעניין אלא שהדמות, ויותר מהדמות העבר של הדמות, אותו עבר ´נוצץ´, הוא זה שמעניין. יש בדיחה כזו, על חוזר בתשובה שמדבר עם הנוער, נזכר בטעם של הסטייק עם הגבינה, זה על האש, עם הרעש הזה של השומן, ואז פתאום מתנתק מהזיכרון המושך, אומר לנוער כמה טוב להם שהם גדלים ישר לתוך האמת, היושר של התורה, אבל איזה טעם נפלא זה היה . . . ואיזה ריח היה שם. . . המסר הוא כמובן ברור.
ולמה לא להביא אותם?
כתבת שהבנות לא מתעוררות מהעניין לעבודה עצמית. כשאני חושב על זה אז העניין מאוד מובן – איזה התעוררות צריכה להיות להן? להט פתאומי שהתורה היא אמיתית? שהדרך הזו יותר טובה? בפועל הן כבר בתוך עולם התורה ואולי בגלל שהן לא הגיעו עד הצד השני הן לא רואות את הטוב והשלימות שתיארה השיחה ששמעו. העולם בחוץ עדיין מאוד מפתה אותן ולגבי העולם שבפנים, איך להתחבר אליו יותר, פשוט אין שום אמירה. גם הנקודה שהזכרת, שהדמויות האלה אינן הדמויות שאנו מחפשים, גם הנקודה הזו בעייתית.

אז מה כן?

עברו לי בראש כמה רעיונות.
אחד מהם היה הרעיון להביא מישהו ´קרוב´ יותר. אפשר להביא את אחד מהרבנים של מכון מאיר, מישהו עם כישרון שיחה (עולה לי בראש הרב שרקי) שיוכל לתאר את הדברים, לספר כמה סיפורי רקע, אבל גם לקשר את הדברים אל הבנות, להעביר את המסר בצורה שתשאיר להן עבודה. אם יגדירו לו מראש את הדבר אין ספק שהוא יוכל לעשות את זה ויוכל לעשות את זה טוב. בכיוון הזה יכולה להיות גם הרצגה (הרצאה והצגה ביחד) של חגי לובר. אם מעניינים אותך עוד שמות אשמח לחשוב. אני מכיר כמה אנשים ששייכים לכיוון הזה של התעוררות לתחום האומנותי בשילוב עם מסרים. יש גם כמה מציגות, אם חשוב לכם שאלה תהיינה בנות.
רעיון נוסף היה לפנות למומחים בתחום. שיחה היא פעילות מאוד ´רגילה´, גם אם המעביר הוא חריג. כל יום הבנות שומעות הרצאה בכיתה. אפשר גם לעשות משהו אחר. בתחום הזה אני יכול להמליץ על מדרשת עפרה, ´המדרשה בארץ בנימין´. עבדתי איתם בעולם הסמינריונים ואני יודע שהרבה מחשבה מושקעת מאחורי הפעילויות שהם מעבירים לגבי התכנים, הרמה הדתית ועוד ועוד. אני משער שיש להן פעילויות גם בתחום הזה. פעילות כזו יכולה ´לשבור שגרה´ גם בעולם הפעילויות של הבית ספר, להיות משהו חריג ומעניין לא פחות מעמידה ליד ´מישהו נוצץ´ וגם להעביר את המסר.
אבל הפעילות שאני הכי מאמין בה היא פעילות שמוציאה את המסר מתוך העולם של הבנות. אפשר לקחת מדרש על עולם התשובה ולהסריט אותו. דרך פעילות כזו אפשר, תוך כדי לימוד ו´בימוי´ להדגיש את השילוב בין שמחה על הכרה באמת שיש כאשר עושים תשובה לבין הכורח לוותר על כל מיני דברים שהלב עדיין נמשך אליהם, צער הלב על החטא שצריך לאזן בינו לבין השמחה, השאלה ה´שכלית´ כיצד התשובה פועלת והרי מה שהיה כבר היה, וגם אם יצא מזה טוב הרי מדובר במעשה רע. כמובן, באותה מידה שמכינים סרט אפשר להכין ´מועדון ויכוחים´, הצגת סיום שהכנתה מלווה את השנה, הכנת פינות לימוד על ידי הבנות שנוגעות בשאלות האלה, מחפשות מקורות וכו´ ואח"כ מועברות לשאר בית הספר. אני יודע, זה נשמע בשמים, כל העניין, אבל אם לא הייתי רואה לא הייתי כותב. ראיתי מחנכים שהסריטו עם התלמידים את פרקי התנ"ך שהם למדו (מרד אבשלום יצא ממש יפה). מצלמה ביתית, צילומים בירושלים ביום טיול שיוחד לצורך העניין, עריכה של חבר והרי לך פרס שמשמח את הילד ואת ההורים, מחדיר את הלימוד לא רק דרך השכל ועוד ועוד.

אשמח מאוד מאוד לתגובתך, לשמוע מה את אומרת על כיוונים כאלה.

אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il