שאלה
שלום לכבוד הרב. שמי איילת, ואני אם לפעוטה בת שנה. לאחרונה אני מרגישה שביתי כאילו 'מנסה' אותי בדבר מסויים, ואני לא יודעת כיצד להגיב. היא מאוד אוהבת לשחק עם הפלאפון שלי (אני משמיעה לה שירים והיא נהנת מזה מאוד..) לאחרונה, בכל פעם שהיא לוקחת את המכשיר היא מכניסה אותו לפה. אמרתי לה כמה וכמה פעמים שאני לא מסכימה, אני יודעת שהיא מבינה יפה מה משמעות המילה לא. אך במקרה הזה היא פשוט עושה 'דווקא'. ניסיתי להתעלם, וראיתי בקצה העין שהיא מסתכלת עליי ומחכה שאראה שהיא מכניסה לפה. בקיצור, כמו מלחמה סמוייה כזאת. אני מאוד אובדת עצות, אולי הסיפור הנ"ל נשמע שטותי, אבל אני חושבת שאם ככה זה עכשיו, מה יהיה הלאה? כיצד עלי להגיב? תודה רבה.
תשובה
שלום
כשיש לי שאלות כאלה, אני שואל את אמא. יש לה חכמת חיים שלי אין. תנסי גם את.
ככלל אני חושב שתינוקות באמת מנסים אותנו וזו חלק מההתפתחות. מה רע בעשיית דווקא? זה מפתח תכונת עקשנות, שהיא אחד היסודות בעבודת ד'.
כשתגדל גם תלמדו אותה לנהל את הדווקא. כרגע אולי לא כדאי למנוע ממנה.
אך כאמור, אני מבין הרבה פחות מאמא שלך בנושא.
בהצלחה