חינוך אחים

שלום וברכה

שאלתך מעידה על האהבה הרבה והאיכפתיות שאתה חש כלפי אחיך, כל הכבוד!

צריך לזכור שעיקר האחריות החינוכית על אחיך מוטלת על ההורים וכך גם ראוי להיות. הם גם אלה שנמצאים אתו רוב הזמן, בעוד אתה נמצא בישיבה.
על כן כדאי לנסות לדבר עם ההורים (אם הדבר אפשרי) על צורת החשיפה של אחיך לעולם, ועל אופני ההתמודדות להם הם מחנכים אותו.

ניכר משאלתך שאתה רוצה לחסוך לאחיך את ההתמודדות אותה עברת בעצמך. דבר זה לא תמיד ניתן, ובמצבים מסויימים גם לא תמיד נכון. אחיך חי בסביבה מסויימת המורכבת מבית וחברים וכיו"ב, ולפעמים אין ברירה אלא שיחשף להתמודדיות.

מה שביכולתך לעשות הוא לנסות לתת לאחיך כלי התמודדות שסביבתו המיידית איננה נותנת.
לעזור לו להתמודד עם התקשורת אותה הוא צורך, לגרום לעידון טעמו באופן שיביא אותו להבחין בין טוב לרע.
באופן כללי: לתת לו חיזוק דתי ותורני. כדאי כשאתה בבית ללמוד עם אחיך ולא רק לשחק ולשוחח. בבחינת 'משכהו אחריך לבית המדרש.
קשר שבנוי גם על לימוד תורה, יחזק את הזהות הדתית של אחיך.
אם תצליח להביא אותו ללימוד קבוע יום יומי, לימוד תורה שיעסיק אותו מידי יום, עשוי לתרום ליכולת העמידה שלו.

לא תמיד אנחנו יכולים לגרום לאנשים שאנחנו אוהבים להקשיב לנו. אנחנו תמיד יכולים להיות קשורים אליהם, פשוט 'להיות שם' בשבילם כשהם צריכים אותנו (ואז הם עשויים להיות יותר קשובים).
באופן טבעי אח נוטה להקשיב לאחיו הגדול במדה מסויימת. אפילו אם הוא אינו מקשיב או נראה כאינו מקשיב, דוגמא אישית של האח הגדול יכולה מאד לסייע. אם הוא יראה בך אדם רציני, עוסק בתורה, הדבר עשוי להשפיע גם עליו.

בהצלחה!!