חימום מזון בשבת

שלום
דעת רוב הפוסקים שדין פלטה של שבת ואש גז שמכוסה בטס מתכת כדין כירה גרופה וקטומה, שאסור להניח עליהם תבשיל קר, משום שפעולה זו נראית כבישול. אבל אם התבשיל כבר היה מונח עליהם מכניסת השבת, והסירוהו לזמן קצר, מותר להחזירו, שכיוון שכבר היה מונח אין החזרתו נראית כבישול.ואמנם יש אומרים שמותר להניח מאכלים קרים שנגמר בישולם לפני שבת על גבי פלטה של שבת או אש גז המכוסה בטס מתכת. לדוגמא מותר ליקח שניצל קר או בורקס מהמקרר ולהניח אותו על הפלטה בשבת, שהואיל ואין רגילים לבשל עליהם כך, אין זה נראה כבישול.אך מנגד דעת הרבה פוסקים שרק להחזיר מאכל שהיה מונח לפני כן על הפלטה מותר (על פי כללי ההחזרה לקמן), אבל להניח עליהם מאכל קר בשבת, אסור. וזאת משום שהפלטה וטס המתכת נועדו לצורך מאכלים, וכיוון שחומם רב עד שאפשר לבשל עליהם, הנחה עליהם נראית כבישול. [לפיכך מי שרוצה לחמם מאכל קר שנגמר בישולו לפני שבת, כמו בורקס או שניצל, צריך להניח על הפלטה סיר ריק או צלחת כדי לחצוץ בין הפלטה למאכל, וכך לא יראה כמבשל.] (ונראה שהוא הדין לגבי נייר כסף עבה)ולהלן מקור התשובה וביאור הנושא מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א להרחבה עיינו בספר באתר ישיבהhttp://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=428
בברכה
אייל משה

כללי הלכות בישול
מלאכת בישול, היא מלאכה המכשירה או משביחה דברי מאכל. ואין הבדל אם הדבר נעשה על ידי בישול או אפייה או צלייה. הכלל במלאכה זו הוא, שמכינים את המאכל על ידי חום אש. על ידי החום המאכל מתרכך והטעמים הטמונים בו מתערבבים, ועל ידי כך נוצר טעם חדש, עמוק ובעל גוונים שונים.

בתחילה כל בישול מרכך את המאכל, ורוב המאכלים נשארים רכים בעקבות הבישול. אמנם יש מאכלים שמתקשים בעקבות הבישול כמו ביצה, וכן בצלייה אף שבתחילה החום מרכך את המאכל, לבסוף הצלייה עושה אותו קשה יותר.

גם מאכלים שניתן לאוכלם ללא בישול, אם הבישול משביחם, המבשל אותם עובר על איסור בישול מהתורה. למשל, מים, למרות שבדרך כלל שותים אותם צוננים, מאחר שהבישול משביחם, המבשלם בשבת עובר על איסור בישול מהתורה. אבל מאכלים שהבישול אינו משביחם, אסור לבשלם מדברי חכמים.

עוד כלל צריך לדעת: הבישול האסור מהתורה הוא דווקא בישול שנעשה כדרך שרגילים לבשל, היינו על-ידי חום של אש, או חום שהוא תולדה של אש. לפיכך אם חיממו מחבת על האש, ואחר-כך כיבו את האש שתחתיה וטגנו עליה ביצה, למרות שבעת הטיגון המחבת לא הייתה על גבי האש, כיוון שחומה נוצר על ידי אש, הדבר אסור מהתורה.

אבל בחום השמש מותר לבשל, מפני שאין רגילים לבשל כך. למשל מותר לבשל ביצה תחת קרני החמה במקום שבו השמש לוהטת. אבל על מחבת שהתחממה בשמש - אסור להניח ביצה לטגנה, משום שיש חשש שאם יטגנו בשבת ביצה על גבי מחבת שהתלהטה בשמש, יטעו ויטגנו גם במחבת שהתחממה על האש, וזה כאמור אסור מן התורה, ולכן עשו חכמים סייג לדבריהם, ואסרו לבשל גם בתולדות החמה, שמא יבואו לבשל בתולדות האש (או"ח שיח, ג).


- כללי יסוד בהלכות בישול
כשעוסקים בהלכות בישול בשבת, ורוצים לדעת אם פעולה מסוימת מותרת או אסורה, יש להתבונן בה משלושה צדדים. ראשית יש לבדוק אם הדבר אסור מחמת איסור בישול מן התורה, שכל פעולה שגורמת להפיכת מאכל ממצב חי למבושל אסורה מן התורה.

אולם גם אם מתברר שאין בדבר איסור מחמת בישול, עדיין לא ברור שהפעולה הנידונה מותרת. כי חכמים אסרו מספר פעולות הקשורות לחימום ובישול מאכלים בשבת. האיסורים מדברי חכמים מחולקים לשני סוגים: האחד, פעולות שעלולות להביא את האדם לידי חיתוי בגחלים והגברת האש, ואיסור זה שייך בעיקר לפעולות שנעשות בערב שבת. לדוגמא, אסור להניח על האש לפני כניסת השבת מאכלים שלא נגמר בישולם, מחשש שמא לאחר כניסת השבת יבואו לחתות בגחלים כדי להיטיב את בישולם. (איסור זה יבואר בהלכה 19).

והסוג השני נוגע לפעולות הנראות כמו בישול, כלומר, אף שמותר לחמם בשבת מאכלים שכבר נגמר בישולם, מכל מקום אם פעולת החימום נראית כמו פעולת בישול, אסרו זאת חכמים. ולכן אסור להניח סיר שיש בו מאכל מבושל קר על גבי האש, אבל מותר להניח אותו על גבי מיחם שהונח על האש לפני כניסת השבת, שפעולה זו אינה נראית כבישול. (ונחלקו הפוסקים אם הנחה על גבי פלטה נראית כבישול ואסורה, כפי שיבואר בהלכה 21).

5 - בישול אסור, חימום מאכל מבושל מותר
הכלל היסודי בהלכות שבת הוא, שאסור ליצור דבר חדש. בכל ששת ימי המעשה האדם עוסק ביצירה ובפיתוח, הוא נוטל חומרי גלם מן העולם ומפתחם ומשכללם, וממשיך בכך את מעשה הבריאה ומגשים את יעודו. אולם כשם שה' יתברך שבת מכל מלאכת הבריאה ביום השבת, כך גם אנו נצטוונו להידבק במידותיו של הבורא ולקבוע את השבת ליום מנוחה וקדושה. יום שבו הננו שובתים מכל יצירה חדשה, ועל ידי כך אנחנו יכולים להתבונן בעולם כפי שבראו ה', ולהתגדל באמונה.

גם בהלכות בישול זהו היסוד, לבשל אסור משום שהבישול הופך את המאכל לבעל מעמד חדש, ממאכל חי למבושל, אבל אם המאכל כבר מבושל, אין איסור לחממו, משום שהחימום אינו יוצר במאכל מהות חדשה. ואפילו אם על ידי החימום יושבח טעמו, אין בזה איסור, שכלל נקוט בידינו "אין בישול אחר בישול". ולכן השאלה המרכזית ביותר בהלכות בישול היא, ההגדרה המדויקת, מתי המאכל כבר נקרא מבושל, וממילא מותר לחממו בשבת, ומתי הוא עדיין מוגדר כמאכל שלא נגמר בישולו, ואסור לעשות שום פעולה שתסייע לחימומו.

אמנם נחלקו בזה גדולי הראשונים, אבל להלכה מוסכם, שמאז שנגמר כל בישולו של המאכל, וניתן להגישו לפני אורחים ללא שום התנצלויות, הוא נחשב כמבושל. ולפני כן, למרות שניתן לאוכלו בשעת הדחק, עדיין הוא אינו מוגדר כמבושל (שו"ע שיח, ד).
ואם כן למעשה ישנה חשיבות מירבית לידיעה האם התבשיל מבושל כל צורכו. שכל זמן שעוד לא נגמר בישולו, ישנו איסור מהתורה לעשות פעולה שתגביר את חומו ותזרז את בישולו.

למשל, ידוע שעל גבי הפלטה ישנם מקומות חמים יותר וחמים פחות, ואם תבשיל שעדיין לא נסתיים בישולו מונח על מקום שחומו מועט, אסור להעבירו למקום חם יותר. וכן אסור להניח מגבת על הסיר, ואם פתחו את מכסה הסיר כדי לבדוק את מצב התבשיל שבתוכו, והתברר שעדיין לא נגמר בישולו, אסור לכסותו שוב במכסה. משום שכל פעולה שתגביר את חום התבשיל ותאיץ את בישולו אסורה.

אבל אם התבשיל כבר מבושל כל צורכו, מותר להזיזו למקום חם יותר, ואם פתחו את מכסהו מותר לסוגרו. וכן מותר להניח עליו מגבת כדי להגביר את חומו. ואפילו אם על ידי כך יושבח טעמו של התבשיל, כמו למשל בחמין, בכל זאת מותר הדבר. וכן מותר להוציא מהמקרר או מהמקפיא בשר או דגים שהתבשלו כל צורכם לפני השבת ולחממם על גבי דוד המים. שכלל יסוד בידינו, אחר שהמאכל הוגדר כמבושל, אין יותר איסור לחממו.

[האם מותר בשבת להניח על הפלטה מאכל שנגמר בישולו לפני כניסת השבת. וכן אם אותו מאכל כבר הונח על הפלטה לפני כניסת השבת ואח"כ הסירוהו, האם מותר להחזירו על הפלטה.? ]

העקרון הבסיסי הוא, שבישול מאכלים אסור בשבת אבל חימומם מותר. כלומר, אסור להעביר מאכל ממצב חי למצב מבושל, אבל תבשיל שנתבשל כל צורכו, מהתורה מותר לחממו בשבת. אלא שאם החימום נראה כמו בישול, אסרוהו חכמים, שמא מתוך כך שיעשה פעולות הניראות כבישול ישכח שהיום שבת ויטיב את האש כדי לחמם את תבשילו ויעבור על איסור תורה.

בעבר כשהיו מבשלים על כירה וגחלים, היה הדין מוגדר: סיר שכבר היה מונח על הכירה, מותר להחזירו בתנאי שהגחלים שבכירה גרופים או קטומים, ובתנאי שברור שזו פעולה של החזרה שאז אין הדבר נראה כפעולת בישול. אך סיר שלא היה מונח על הכירה, אסרו להניחו מחדש על הכירה אפילו אם היא גרופה או קטומה, מפני שפעולה זו נראת כבישול. ואם הניחו דבר שיחצוץ באופן משמעותי בין הכירה לתבשיל שרוצים לחמם אין ההנחה על הדבר החוצץ נראית כפעולה של בישול. לפיכך אם היה מונח על הכירה סיר אחר, מותר להניח על גביו את התבשיל, שאין דרך לבשל באופן זה (שו"ע רנג, ב, ה).

[כיום, דין זה תלוי בשאלה כיצד אנו מגדירים את הפלטה החשמלית של שבת ואת טס המתכת שמכסה את הגז.

שלוש דעות קוטביות נאמרו בזה. הדעה המחמירה סוברת שכיוון שחום הפלטה או טס הנחושת מרובה, דינם חמור מדין כירה קטומה, ואפילו להחזיר תבשיל שעמד עליהם אסור, וקל וחומר שאסור להניח עליהם תבשיל קר. ורק על גבי סיר אחר שמונח על הפלטה או טס הנחושת מותר להניח או להחזיר.

לעומת זאת יש מקלים לגמרי וסוברים, שכיוון שאין רגילים לבשל על גבי פלטה של שבת או על אש גז כשהיא מכוסה בטס מתכת, דינם קל מדין כירה קטומה, ואפילו להניח עליהם מאכל קר מבושל מותר, וקל וחומר שמותר להחזיר מאכל חם שכבר היה מונח עליהם.

ודעת רוב הפוסקים, שמותר להחזיר ואסור להניח, וזאת משום שדין הפלטה או טס המתכת כדין גחלים שנקטמו, שכן האש או גופי החימום כגחלים, והכיסוי נחשב כקטימה. לפיכך אם היה מונח עליהם תבשיל והסירוהו בשבת, מותר להחזירו על פי תנאי ההחזרה. אבל תבשיל שלא הונח עליהם לפני שבת, או שהוסר בלא שמירה על תנאי ההחזרה - אסור להניחו עליהם, ורק על גבי סיר או צלחת שיחצצו בניהם לבינו מותר להניחו.
למעשה, הרוצים להקל יש להם על מה לסמוך, ולכתחילה רצוי לנהוג כדעת רוב הפוסקים.]

22 - תנאי החזרה
כפי שלמדנו, דעת רוב הפוסקים שדין פלטה של שבת ואש גז שמכוסה בטס מתכת כדין כירה גרופה וקטומה, שאסור להניח עליהם תבשיל קר, משום שפעולה זו נראית כבישול. אבל אם התבשיל כבר היה מונח עליהם מכניסת השבת, והסירוהו לזמן קצר, מותר להחזירו, שכיוון שכבר היה מונח אין החזרתו נראית כבישול.

כאן המקום לפרט את תנאי ההחזרה. התנאי הראשון, שהתבשיל יהיה מבושל כל צורכו, שאם לא כן בהחזרתו יעבור על איסור תורה. התנאי השני, שהאש תהיה מכוסה, שלולי כן גם החזרה נראית כבישול.
בנוסף לכך יש צורך להדגיש את העובדה שלא מדובר כאן בהנחה חדשה של מאכל על גבי הכירה, אלא בפעולה של החזרה בלבד.
לדעת בעל השולחן ערוך התנאי שנועד להדגיש את העובדה שמדובר כאן בפעולה של החזרה הוא: שלא יניח את הסיר על גבי הרצפה (שו"ע רנג, ב).

ועל פי הרמ"א לכתחילה יש להקפיד על עוד שני תנאים: א' שתהיה דעתו של לוקח הסיר להחזירו אחר-כך על גבי הכירה. ב' שידו תמשיך לאחוז בסיר עד שיניחנו בחזרה על הפלטה, שעל ידי כך ניכר שבדעתו להחזירו עליה. וכל זה לכתחילה, אבל בדיעבד כשיש צורך גדול להחזיר את התבשיל כדי שיהיה תבשיל חם לסעודה, אזי הרמ"א מקל יותר מהשולחן ערוך, שאפילו אם הניח את הסיר על הרצפה, הואיל ומתחילה היה מונח על הכירה, אין זו הנחה חדשה, וכל זמן שהאש מכוסה, והתבשיל מבושל כל צורכו, מותר לו להחזירו על גבי הכירה.

23 - היאך מותר לחמם מאכלים בשבת
כפי שלמדנו, יש סוברים שמותר להניח מאכלים קרים שנגמר בישולם לפני שבת על גבי פלטה של שבת או אש גז המכוסה בטס מתכת. לדוגמא מותר ליקח שניצל קר או בורקס מהמקרר ולהניח אותו על הפלטה בשבת, שהואיל ואין רגילים לבשל עליהם כך, אין זה נראה כבישול.

אך דעת הרבה פוסקים שרק להחזיר מאכל שהיה מונח לפני כן על הפלטה מותר (על פי כללי ההחזרה שבוארו בהלכה הקודמת), אבל להניח עליהם מאכל קר בשבת, אסור. וזאת משום שהפלטה וטס המתכת נועדו לצורך מאכלים, וכיוון שחומם רב עד שאפשר לבשל עליהם, הנחה עליהם נראית כבישול. לפיכך מי שרוצה לחמם מאכל קר שנגמר בישולו לפני שבת, כמו בורקס או שניצל, צריך להניח על הפלטה סיר ריק או צלחת כדי לחצוץ בין הפלטה למאכל, וכך לא יראה כמבשל. 6 וכמובן שכל זה במאכל יבש שבושל כל צורכו, אבל אם הוא נוזלי, אף שהתבשל כל צורכו, אסור לחממו מחדש לחום שהיד סולדת בו, שבמאכל נוזלי אנו אומרים "יש בישול אחר בישול" (ועיין בהלכות 8, 9).

וכן מותר להניח מאכלים קרים שנגמר בישולם לפני שבת על רדיאטור בלא שום הפסק. ואע"פ שהוא חם מאוד, כיוון שאין רגילים לבשל עליו, אין ההנחה עליו נראית כבישול (אג"מ או"ח ד, עד, בישול לד).

ועל תנור נפט או גז שנועד לחימום הבית: אם רגילים להעמיד עליו קומקום או קדרה בימי חול, הרי הם כתנור רגיל, וכדי להחזיר על גביהם צריך לכסות התנור בטס מתכת, ואם רוצים להניח עליהם מאכל קר כשניצל, צריכים בנוסף לטס המתכת להניח עליהם צלחת הפוכה או סיר, ועליו להניח את המאכל (שבות יצחק ח"ב ע' ק"ד).

24 - דינים בהנחה והחזרה על פלטה
כפי שלמדנו, אם המאכל הונח לפני כניסת שבת על הפלטה, מותר להסירו ממנה ולהחזירו. לפיכך, אם הניח את המאכל על צידי הפלטה או טס המתכת שעל אש גז, במקום שאינו חם כל כך, מותר לו להעבירו אל מרכז הפלטה כדי שיתחמם יותר, שהואיל והמאכל כבר היה מונח על הפלטה, אין זו הנחה חדשה. וכל זה כמובן בתנאי שהתבשיל מבושל כל צורכו, שלולי כן, כל פעולה שמגבירה את חומו גורמת לבישול ואיסורה מהתורה. 7

וכן אם היו לו שתי פלטות של שבת, יכול להעביר סיר חם מאחת לחברתה. ואם הניח תבשיל על טס מתכת, וכבתה האש שתחתיו, נחלקו האחרונים אם מותר לו להניח את הסיר על פלטת אחרת. יש מחמירים וסוברים, שכיוון שהאש שתחתיו כבתה, הרי הסיר נחשב כמונח על הקרקע, ואם ירצה להעבירו על פלטה אחרת, הרי זה כהנחה חדשה האסורה, ורק על גבי סיר אחר או צלחת הפוכה מותר להניחו. ויש אומרים, שכל זמן שהתבשיל נשאר חם, ניכר עליו שהונח מערב שבת, והעברתו לפלטה אחרת אינה כהנחה חדשה, ומותר להניחו על הפלטה עצמה. ואפשר לסמוך על דעת המקילים. 8

אדם שרוצה בערב שבת לחמם תבשילים רבים, ולשם כך הניח על הפלטה שתי קומות של סירים, ובליל שבת לקח את הסירים התחתונים שהיו סמוכים לפלטה, השאלה האם מותר לו להניח את הסירים העליונים על הפלטה. לדעת כמה פוסקים כיוון שהסירים הללו לא היו מונחים ממש על הפלטה אם יניחם על הפלטה הרי זה כהנחה חדשה האסורה, וצריך להניח שם סיר ריק או צלחת הפוכה ורק על זה מותר לו להניח את הסירים העליונים. ויש אומרים שכיוון שהתכוון להניחם אח"כ על הפלטה אין זו הנחה חדשה, ולאחר שיוריד את הסירים לסעודת ליל שבת, מותר לו להניח את הסירים העליונים על הפלטה עצמה. ואפשר לסמוך על דעת המקילים.