שאלה
שלום לכבוד הרב,
אבקש קודם כל להתנצל בפני הרב שאני שולח את השאלה דרך אתר הישיבה שלו למרות שאינני תלמיד הישיבה ,שלחתי אותה שאלה לאתר מורשת אך התקבלה אצלי הודעה על שגיאה ומכיון שאני רואה בשאלה שאלה דחופה מבחינתי חיפשתי כל דרך לשלוח שאלה לרב וראיתי שאפשר דרך כאן.
אני חוזר בתשובה ויש לי שאלה שהפריע לי הרבה מאוד זמן אך לא מצאתי אותה בוערת כמו עכשיו בעקבות הדבר הבא:
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=131394
השאלה היא שאלה כללית על חילוקי דעות ביהדות.
מהנק' בה אני נמצא ומהידיעות שזכיתי להיחשף אליהן וללמוד אין לי ספק שהיהדות היא אמת ,שהתורה היא היא תורת אמת ושאכן מנהיגי הדור הם הרבנים שקיבלו את סמכותם ללמד תורה בישראל ברקורסיה עד למשה רבנו.
אולם השאלה שלי היא אך יכול להיות שיש תפיסות שונות וגישות שונות לקיום ההלכה ? לדוגמא הלכה שונה (לא במהותה) לספרדים ואשכנזים ,ובכלל מצב שבו יש רב שמתיר דבר מה ורב אחר אוסר ?
האם זה בלבול הגלות ?
ובאופן ספציפי כיצד יכולה להיות מחלוקת כלכך קוטבית במשהו שקשור למובן הרעיוני ביהדות ? (האם גוי נקרא אדם).
האם אין בעצם אמת אחת (לפחות רעיונית) ביהדות ? כיצד ?.
ארצה לציין שדבריו של הרב מ"מרכז" כביכול מאוד החלישו אותי מאוד צידדתי וחשבתי שליהדות יש גישה אחת כלפי גויים ,שהם "צלם אלוקים" (על אף המורכבויות של עכו"ם וכדומה).
בגישה של הרב אהרון ליכטנשטיין שליט"א צידדתי אך השאלה שעלתה דווקא מכאן היא כיצד יכולה להיות קוטביות שכזאת ביהדות ? כיצד אחר"כ ניתן להגיד "היהדות רואה כך וכך" ,ו"לפי היהדות..." ? כיצד יכולות להיות שתי גישות שסותרות אחת השניה בצורה מהותית ? (בהנחה שהדעה שהובאה שם אכן נאמנת למוצא פיו של הרב ממרכז),האם ניתן לפרוש יריעה אחת של יהדות מעל שתי גישות שונות בצורה כ"כ מהותית?
אשמח אם הרב יוכל לעשות לי סדר בסוגיה ולהוציא אותי מן הצרה הזאת שנראה שיצה"ר ניצל בעקבות החלשות רוחנית פרטית שלי שלא קשורה לעניין ישירות (כחלק מן המאבק המתמיד בן עלייה וירידה).
ניסתי לנסח זאת בצורה המיטבית שיכולתי אולם הבלבול כאן לקח ממני גם את יכולת הגיית השאלה בצורה ממצת ,ועל כך אני מבקש סליחה.
תודה !.
תשובה
שלום וברכה
היהדות היא מפגש בין דבר האלוקים ובין בני אדם.
דבר האלוקים הוא אחד.
אולם בני אדם שונים.
בשל כך, המפגש הזה יוצר תוצאות שונות.
המחלוקת אינה תאונה, אלא היא מציאות לכתחילה. זוהי משנה נפלאה שהתחילה כבר בחז"ל ("אלו ואלי דברי אלוקים חיים"), והמשיכה בדברי הריטב"א, ופותחה עוד ועוד במשנת המהר"ל מפראג, ואומצה במלואה במשנת הרב קוק.
לכן, המציאות השגורה ביותר ביהדות היא המחלוקת. כמובן שהגלויות השונות רק טיפחו את המציאות הזו, אולם גם אם על כולנו הייתה עוברת אותה היסטוריה והיינו חיים באותה תקופה ובאותו מקום – תוצאות המפגש שבינינו כבני אדם ובין דברי ד' היו יוצרים משניות שונות, בשל ההבדלים בינינו.
תופעת המחלוקת היא אפוא מבורכת מאוד. חיברתי על כך חיבור קטן שנקרא "והלכה כבית הלל" שיצא בהוצאת מכללת הרצוג בגוש עציון.
מובן מאליו, כי יכולות להיות לה גם צללים רבים, ובעיות רבות שהיא גורמת, וצריך למצוא דרכים מגוונות כדי להתמודד עם הרוע שבמחלוקת, אולם עצם קיומה הוא מבורך, והיא שומרת על העושר, הגיוון, הפריחה וההעצמה הנולדת מתוך מחלוקת לשם שמיים.
המחלוקת אפוא אינה מתחילה בתורה.
היא מתחילה במציאות המורכבת, ומציאות מורכבת יוצרת משנה מורכבת.
הדבר נכון גם ביחסים בין יהודים לגויים. יש ממדים המכילים את העובדה כי כולנו בני אדם וכולנו בצלם אלוקים, ויש פן של בחירה מיוחדת של הקב"ה בעם ישראל. משניות שונות נוצרו מהמורכבות הזו. הייתי שמח לו היית קורא את http://www.ypt.co.il/show.asp?id=46335 ורואה שם את עמדתי.
העולם הרוחני המורכב שאתה פוגש אינו יצר הרע, ואינו מכוון כלפיו. הוא המציאות המגוונת של התורה, ואתה צריך להיות שמח בה, ולמצוא את דרכך בין העולמות.
כל טוב, ואשמח לעסוק בסוגיה זו עוד ועוד.