חילונים מול דתיים

שאלה

(כתבתי את השאלה הזו כבר ומשום שלא ענו לי ארשום אותה שוב :)

אני מתביישת במשפחה שלי, אני מתביישת בהם שאינם שומרים וזוכרים, אני מתביישת שהם אינם מבינים מהי הדרך הנכונה.

התחלתי לחזור בתשובה לפני חצי שנה, אני שומרת שבת ומקפידה על מצוות והלכות, תפילות וברכות. בנוסף אני בחברותא פעם בשבוע, שכרגע אני לומדת על קיצור שולחן ערוך.

ההורים שלי מבשלים עכשיו רק כשר, הם הכשירו את המטבח ומפרידים כפי שצריך ככל שאפשר- ככל שהם יכולים. כבר חצי שנה עשיתי שבתות כפי שצריך אך לא לבדי, חבר שלי היה בא אליי לבית או שאני הייתי הולכת אליו, הוא מגיע ממשפחה דתית. את השבת האחרונה עשיתי לבד משום שהוא היה צריך לעשות שבת במכינה שלו. ממש לא נהנתי השבת, הייתי לבדי בביתי עם הורי ואחיי, הטלפון צלצל מעבר לכל שבת אחרת שהייתה ואת המוזיקה שאחי שמע בחדרו גם שמעתי – היה מאוד לא קל.

אני מגיעה ממקורות קראים, אמי ואבי קראים והם רגילים למנהגים שונים ולתפילות שונות ולקידוש שונה, ולכן אני עשיתי את הקידוש בליל שבת וביום שבת וגם את ההבדלה – מפני שהם לא היו פותרים אותי, האם זה נכון?

חבר שלי עומד להתגייס ומה שזה אומר זה שאני אצתרך לעשות שבתות לבדי שאין לי מושג איך אני עומדת לעשות זאת – כי זה ממש לבד, להרגיש את השבת לבד ולהבין אותה בזמן שמשפחתי עושה מה שאפשר, אבל בכל זאת אני מרגישה שהם לא נהנים כל כך מהמצב, אני מרגישה מעמיסה עילהם וגם מאוד משעמם לי לבדי בשבת בלי אף אחד שמבין ושמסכים עם דרך זו.

אני לא רוצה לכפות עליהם דת ואני לא רוצה להיות יותר נוכחת למחשבים ולטלפונים דולקים בשבת , מה אוכל לעשות?

תשובה