שאלה
שלום כבוד הרב
אני נשואה מזה 6 חודשים ומצפה לילד, המצב הזוגי עבא הרבה משברים כמעט והתגרשנו ועכששיו מנסים לשקם, אני מרגישה שאהבה שהייתה לו אליי שונה מתמיד ולא נראה לי שהיא תחזור.... הוא מבקר על כל דבר וכל דבר שאני עושה מפריעה לו אפילו הצורה שבה אני בוכה גם כשכואב לי משהו אני יכולה לשמוע יו תראי איזה מכוערת את,,,,
אין לי כוחות לשמוע את כל זה אנחנו בייעוץ אבל זה עולה הרבה כסף, הבעיה היא שהייתה לו חברה לפניי אני מאממינה שזאת בעיה בעיקר שלי הוא יצא איתה 5 שנים לפניי ואני בטוחה שאהבה שלו אליה הייתה גדולה יותר כל יום יש לי חלומות רעים וסיוטים ביום שאולי היא תחזור והוא ירצה להיות רק איתה אחרי הכל אני האשה הרעה שלא שלא מסודרצ לא אחראית קשה מכוערת וכו.....אני מתמוטטת רגשית ואין לי כוחות, כל מה שאני עושה האו לא אוהב אפילו איך שאני מתלבשת.... הרב האם תוכל לעזוא לי לייעץ לי? לא מגיע לי לשמוע תדברים האלה כל הזמן ואני מנסה שלהבליג כדי ששוב לא יברח מהבית וזה קשה ליהיינו אצל 5 יועצים שהפנו אותנו אליהם רבנים ואף אחד לא מצליח לעזור..... אנא.....
תשובה
בס"ד,
שלום,
נישואים ואהבה היא מערכת שאצל הרבה זוגות לוקח זמן ליבנות.
כדאי לנסות להיות היועצים של עצמכם:יותר הידברות יחדיו כיצד תפתרו את הבעיות בעצמיכם.
לאדם קשה ולרוב בלתי אפשרי לדעת מה מכלול המשמעויות של נישואים עם אדם מסויים: גם המושלמת יכולה להתגלות בסופו של דבר בגלל צדדים אחרים שעולים כמקור לסבל עצום.
אף אדם איננו מושלם ולכל אחד מאיתנו יתרונות וחסרונות שהרבה מהם באים לידי בטוי והכרה רק אחרי שנים רבות או במצבים מסויימים. מערכת נישואים היא מערכת נפלאה בה כל אחד אמור להשתדל ולקבל את השני כמו שהוא על אף שהיו ויש לו ציפיות שונות. ניתן להעלות רצונות בצורה נעימה. דברים שסביר ראלי והוגן לבקש אותם מבן הזוג מתוך התחשבות ברצונותיו ואופיו.
כולנו גם משתנים במשך הזמן באיזו שהיא מידה אך אי אפשר לבנות על זה שבן הזוג ישתנה. כל אחד צריך לחשוב, לשים לב ולמצוא, כי יש את הדברים הטובים, היפים, בבן הזוג, להחמיא לו עליהם, להכיר תודה ולשמוח בהם, שכן ההכרה בדברים אלו משפיעה עלינו, על שנינו, נ פ ל א ו ת! יחד עם זה אפשרי שלא תהיה אוזן קשבת לשמוע ואף יחס של זלזול. הסבלנות פה משתלמת. אין דבר שאדם שומע אותו והוא לא מחלחל פנימה. גם אם התגובות הניכרות אינן מסגירות זאת.יחד עם זאת במקביל חייבת להיות עבודה עצמית: מה אני יכולה לעשות כדי באמת לשמח אותו. שוב סבלנות! חצי שנה זה לא הרבה זמן. אדם מטבעו אינו מסוגל כל הזמן רק לקבל, וממילא, באופן אפילו לא מודע הוא יתחיל לראות את הדברים קצת אחרת. הוא לא יודה בכך.אך אם את רוצה בהצלחת הקשר, אל תחכי לו- אל תצפי לשינוי יחס הדדי אך בעזרת ה´ הוא יגיע.
כדאי גם כן להגיע להסכמים מפורטים יותר לגבי ציפיות:
מה נחשב סדר. באלו זמנים הבית יהיה מסודר, התחשבות בנתינת זמן מתאים מבחינתך לסדר, מה מוטל עליו לשמור על סדר וכו´.
לגבי איך את מתלבשת - נסי שהדברים יהיו על פי טעמו: תתיעצי איתו ותיזמי לעשות דברים שישמח בך.
( כדאי להשקיע מאמץ משותף לבנות את הזוגיות נכון ..)
אולי כדאי ללמוד יחד חומר מתאים
אבל בלי האשמות...אולי לשמוע מנסיונם של אחרים בשלב ראשון ביחד כמובן אבל בלי להשליך עלכם.ובלי להאשים איש את רעהו במצב.
אבל אגלה לך את הסוד שלמדו אותנו ביום חתונתנו...
כי הצלחה חיי הנשואים תלויה פשוט ב"הערצה" של כל אחד מבני הזוג..!!!!!!!!
כן כן תתני לו את ההרגשה כי את פשוט מעריצה ומעריכה אותו בלי גבול!!!!!!!!
וכי הוא ממש המלך בבית !1
ותראי איך כל יחסו אליך ישתנה ממש מן הקצה אל הקצה.. ("ובא לציון גואל.")
בהצלחה.
בהצלחה