שאלה
הרב אני חייב שתעזור לי להתגבר על האוננות הכפייתית.
אני מכור .
אני בן 16 וחצי ולמעלה משנה כל פעם שאני בבית אני מאונן .לפעמים נכנס לאתרי תועבה באינטרנט ולפעמים גם בלעדיהם).
עכשיו שפכתי זרע לבטלה ופתאום אני כ"כ מצטער ומרגיש מסכן וחלש ועצוב לי נמאס לי ליפול וליפול וליפול... מה אעשה???מה יעשה הבן שלא יחטא??
שעתיים שלמות הצלחתי להתאפק ואז נשברתי .הרגשתי שאני לא יכול לעשות כל מיני דברים(ללמוד מתמטיקה למבח) עד שאני יאונן .צורך חזק .
בבקשה תעודד אותי ותחזק אותי .כי קשה לי מאד.
תשובה
ב"ה
שלום לך,
ראשית, שבירה פנימית ויאוש אינה מרפא לנפש. התחושה ש"אין מה לעשות", ו"אין לי כוחות", לא מוסיפות כוח אלא מחלישות את הנפש ופוגעות ביכולת שלנו להתמודד.
שנית, צריך לזכור שהבעיה איננה האוננות אלא העולם התרבותי והרוחני שממלא כל אחד. יתכן, והעבודה לא צריכה להיות בנושא זה אלא בהגדרת היחס לעצמיות, לקדושה.
שלישית, חשוב לסגל תרגילים בהם יש לעסוק כמתעוררת התאוה. כגון: לשמוע שירי נשמה, לומר פרקי תהילים ועוד כהנה וכהנה.
ורביעית, צריך לזכור שזהו מסע לא פשוא והנפילה אינה אלא עוד תחנה בדרך להתמודד עם הקשיים המרובים.
בעז"ה, תראה ברכה ואור,
שי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם