שאל את הרב

''חטא נעורים''

חדשות כיפה הרב דב ברקוביץ 17/07/09 03:09 כה בתמוז התשסט

שאלה

בס"ד

לכבוד הרב שלום!

סיימתי את לימודי בישיבה התיכונית לפני שנה.

לצערי, עדין אני נגוע בחטא הנעורים ואיני

יודע כיצד להתגבר עליו. קושי חדש נוסף עלי

עכשיו- האינטרנט (לא השתמשתי בו כמעט בעבר).

אם כבוד הרב יוכל לתת מספר עצות להתגבר על

הקושי הזה, אע"פ שניסיתי המון דברים.

שמעון

תשובה

שלום,

א. "חטא הנעורים" הנו סוג של "נפילה" שלא משתחררים ממנה בקלות. עובדה זו חייבת לעורר שתי הכרות. האחת - שיש להתמיד בעבודה אישית עניין זה לאורך זמן; והשנית - אסור בשום פנים להתייאש, עם עבודה רצופה ללא וויתורים מתגברים.
ב. התחום המיני קשור בעומק ליסוד "הצלם" באדם. הוא איננו נוגע רק לפן הפיזי ואף לא רק לפן של היצר והתשוקה. מבלי שאנו מודעים לכך הוא יונק גם ממימד הרצון ואף של הדעת, והוא מחבר בין הפיזי, הנפשי והרוחני.
ג. על כן יש לעבוד על "חטא הנעורים" בכל הרבדים שבאישיות שלנו.
מצד אחד, צריך לקבוע גבולות ברורים, כלומר סייגים אישיים, ולסמן אותם באדום. איזו פעולות מביאות אותך, רק אותך, להיכנס לגירוי עצמי - ולקבוע בבירור ובאופן מודע דרכים לעצור מלעבור אותם.
מצד אחר, יש להרבות בעיסוקים המכניסים אותך להתרכז באופן אינטנסיבי בדברים המעניינים אותך והמחיים את נפשך - לימודים, תחביבים, ספורט, עבודה, התנדבות, וכו. אדם העסוק בדברים שממש מעניינים אותו וגורמים לו לשכוח את הזמן העובר איננו אדם הזקוק לגרות את עצמו באופן מיני. הוא אינו מתוסכל, יש פורקן חיובי לאנרגיה המינית והגופנית ויש סיפוק נפשי מכיוונים אחרים.
מצד נוסף יש ללמוד, כן ממש ללמוד על התחום המיני מבחינת ערכית. לאו דווקא על עניין "חטא הנעורים", אלא דברים המדברים אליך מיסודות התורה והקדושה. אני אוסיף כאן בסוף כמה דברים חשובים של המהר"ל שאני למדתי לאחרונה.
ואחרון אחרון חשוב - תכין את עצמך לחיים טבעיים של קדושה עם בחורה שתאהב. כלומר, גם אם כעת ממש אתה עוד לא רואה את עצמך יוצא עם בחורות למטרת פגישה עם אשתך העתידית, תתכוון מאוד באופן פנימי שזוהי דרכך החדשה בחיים. שם תמצא פורקן לצורך המיני באופן טבעי ובמסגרת של קדושה כמו גברים יהודיים לאורך הדורות. ממש תדמיין את עצמך במצב זה, ממשיך את דרך הגבר היהודי לדורותיו.
והנה הקטע של המהר"ל עם כמה דברי הסבר משלי באמצע:
. "הרבה מחכמים והם החוקרים בשכלם (פילוסופים ותיאולוגים של ימי הביניים) על הנמצאים, שהם אומרים כי זה חרפת האדם ובושתו וכלימתו חיבור איש עם אשתו, עד שאמרו בהסכמה מוחלטת – חוש המישוש חרפה הוא לנו. ודבר זה באו להרחיק חכמים, כי לא יסבול דבר זה הדעת: כי יהיה יסוד הכול אשר הוא קיום העולם שהוא פריה ורביה יהיה נבנה על דבר גנאי וחרפה. ויותר מזה – כי אין זה מכבוד השם יתברך שיהיה דבר שהוא יסוד העולם על דבר שהוא גנות וחרפה... כי אין בחיבור איש עם אשתו שום דבר של פתיחות כלל".
2. גוף האדם מגלם את "צלם א-להים" שבו. אצל האיש עשרת אבריו הראשיים "עשרת השליטים בגופו - שתי אוזניים, שתי עיניים, שתי ידיים, שתי רגליים וראש הגויה והפה" – מגלמים את עשרת הספירות. כל האיברים נבראו בזוגות, ואילו ראש הגויה והפה, "אלו שניים הם יחידים. ומזה תוכל להבין כי אלו הם שליטים על שליטים והם שקולים בשווה. ואלו השניים עניין אחד" להם בסודי היצירה. שניהם קשורים לשורש ברכת היצירתיות הא-להית הטמונה בזרע ובדיבור, בחינת ברית ה"מילה" מלשון "מלילות" – הן שיבולי הדגן שהבשילו כאשר הזרעים יוצאים מהם בקלות כשממוללים אותם.
3. שתי הדרכים בהן הגמרא (במסכת בבא מציעא בפרק השוכר את הפואלים) מסבירה מה בנפש האדם המאפשר לבעלי כרס לקיים יחסי אישות משקפות שני אופנים בהם ברכה א-להית על טבעית מתגלית במיניות האדם.
"אהבה דוחקת את הבשר" – "כי חיבור האיש עם אשתו שיהיה לדבר אחד לגמרי. והחיבור הזה אל תאמר כי הוא דבר גשמי כמו חיבור שאר בעלי החיים - אין הדבר כן. כי כוח החיבור מן השם יתברך וכמו שנרמז במילת "איש" ו"אישה" כי שיתוף שמו ביניהם הוא שם י"ה, היו"ד באיש והה"א באישה, לומר - כי השם יתברך מחבר זיווג זה ומאחד אותם, לכך שמו ביניהם... ולכן כוח עליון מחבר אותם ועל זה אמר "אהבה" (דוחקת את הבשר) שהוא עצם החיבור שהוא מן השם יתברך דוחק הבשר הגשמי. שודאי ראוי שיהיה גובר כוח החיבור (השאיפה להיות "לדבר אחד") על הבשר הגשמי.
"כי איש גבורתו" – "כי אבר התשמיש (של האיש) יש לו כוח איש... נתן לו כוח מיוחד שאינו גשמי כמו שאר האיברים והוא מושל ודוחה בכוח גבורתו שניתן לו, עד שגומר פעולתו, שבשביל זה נקרא איש – וכל כך גדול כוחו של איש שהוא דוחק את הבשר".
במיניות האדם טמון משהו מהברכה הא-להית שבעולם החומר המתגלית בנפשו ובגופו – השאיפה להאחדה עם אדם אחר והחיות הבלתי נשלטת בגבורת אבר התשמיש של הגבר.
המבוכה שלנו המתעוררת לפעמים בעיסוק המפורט בגוף ובמיניות משקפת את המרחק הנפשי בינינו יורשי תרבות המערב לבין תפיסת עולמם וחייהם של אימהותנו ואבותינו. דברי הסיכום של המהר"ל הם: "לא נמנעו חכמים לכתוב דבר זה בספר הקדוש כי גם דבר זה קדוש ומקודש, והם מסתרי התורה, מעניין אדם וצלמו, אשר החוקרים מדעתם ושכלם בדו אותו, וגם צלמו, ואין להאריך עוד".
בברכה, חזק ואמץ, דוב ברקוביץ


דברי תורה לפרשת השבוע

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

✓ נרשמת בהצלחה

כתבות נוספות