שאלה
רציתי לשאול 2 שאלות:
1) אני בן 21, בעל תשובה לא מבית דתי מזה כ-3 שנים. האם עליי לעשות תשובה על חטאים שעשיתי לפני החזרה בתשובה?
2) יש לי חטא בין אדם לחברו שברצוני לשתף ולשאול כיצד לעשות תשובה.
הייתה לי מורה בבית הספר שאירגנה את הפרוייקט משלחת לפולין. בת מהכיתה שלי חשבה שבמהלך הארגון המורה אינה פועלת כראוי ויצאה נגדה במכתב תקיף ואף מעליב. היא ביקשה שעוד אנשים יחתמו על המכתב ואני הסכמתי אף שהייתי מודע לנוסח הבוטה והפוגע.
אני יודע שהמורה מאוד נפגעה מהמכתב.
כיום אני יכול לשלוח למורה הודעה בפייסבוק ולהתנצל.
הבעיה היא שאני לא רוצה שהסליחה שלי תזכיר למורה זכרונות לא נעימים והיא תקפיד יותר מעכשיו על האנשים שחתמו שלא ביקשו סליחה.
האם יש דרך שאני יכול לבקש סליחה מבלי להזכיר למורה זכרונות לא נעימים?
תודה רבה!
תשובה
שלום לך.
על כל מעשה לא נכון שעשה אדם, הוא צריך לקחת אחריות, ולשוב ממנו בתשובה.
כך כותב הרמב"ם בחיבורו "משנה תורה", פרק א' הלכה א': "כל מצות שבתורה, בין "עשה" בין "לא תעשה", אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר: "איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו"- זה וידוי דברים. וידוי זה- מצות עשה. כיצד מתודין? אומר: "אנא, השם, חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי ניחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה." וזהו עיקרו של וידוי. וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה- הרי זה משובח..."
הרמב"ם לא הבדיל בין תקופה שאדם עבר בה הרבה עברות, בגלל חוסר מודעות או כל סיבה אחרת, לבין תקופה שהוא משתדל שלא לעבור עבירות. על כל מעשה לא נכון שעשה- צריך לעבור את התהליך אותו מתאר הרמב"ם.
לשאלתך השניה- לדעתי כדאי לפנות אל המורה, אולי במכתב אישי, בכתב ידך, ולהתנצל על המקרה. אני מניח שהיא תרגיש טוב יותר עם פנייתך, אע"פ שהיא תעלה בה זכרונות לא נעימים, והיא תבין שאתה לא "מתחבר" למה שעשית בגיל התיכון. אני מניח שהיא מספיק מבוגרת ובעלת נסיון, להבין ולדעת, שבני נוער עושים טעויות, והיא תעריך את הרצון שלך לתקן ולבקש סליחה.
חג שמח!