חטאה של דינה

התורה איננה מפרשת שום חטא של דינה, וגם לא מה קרה אחר כך. ככל הנראה, לא בא הכתוב לספר מעשה דינה אלא כדי לספר את נקמת שמעון ולוי, ואת כעסו של יעקב עליהם עד כדי קללה, בסוף בראשית.
רש"י בעקבות מדרשי חז"ל מטיל את האשמה פעם על יעקב, ופעם על לאה, כלומר עונש להורים, ובמקום שלישי 'חמל' על דינה ופירש סוף הסיפור, גם כן על המדרש. יעקב נענש על שהחביא את דינה מעשו אחיו, ושמא היתה מחזירה אותו למוטב, על כן נענש יעקב ונפלה לידי שכם בן חמור (רש"י לבראשית לב כג). בתחילת הסיפור מדייק רש"י את לשון הכתוב "ותצא דינה בת לאה", ותולה את הקולר בהתנהגותה של לאה, שפנתה אל יעקב באופן בלתי צנוע – "ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכור שכרתיך בדודאי בני, וישכב עמה בלילה ההוא" (ל', ט"ז, ורש"י ל"ד, א').
על סיום הסיפור כתב רש"י בעקבות חז"ל: "כשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת, עד שהשבע לה שמעון שישאנה" (רש"י מ"ו, י' בהסבר "שאול בן הכנענית" – בן דינה שנבעלה לכנעני). יש קושי הלכתי בהדר זה (ויש מקום ליישבו), אולם העיקר הוא, שדינה עצמה אינה אשמה בשום דבר, לדעת רש"י וחז"ל.
ביחס לשמעון ולוי נא לקרוא רמב"ן לבראשית ל"ד פסוק יג, ותוכל גם לעיין במאמרי 'ידי עשו וקול יעקב', בספרי, 'פרקי האבות בספר בראשית' (הוצאת אלון תבונות, אלון-שבות), והוא מופיע גם באתר של ישיבת הקיבוץ הדתי עין-צורים, www.ykd.co.il.
בברכה רבה.