חוששת שלא אפתח קשר עם הבנות בדירה

שלום וברכה,
אנו מצטערים על העיכוב בהגעת התשובה. פשוט רובו של צוות חברים מקשיבים היה בימים ובשבועות האחרונים בגוש קטיף, ללא חיבור לאינטרנט.
בשורות טובות,
יעקב, בשם כל צוות "חברים מקשיבים".

שלום וברכה. לא במקרה בחרת לחתום את שאלתך ב"אני". אמנם, השאלה שלך פרטית, אישית, אבל תתפלאי לדעת שמאחורי ה"אני" הזה נמצאות עוד כל כך הרבה בנות במצבך שחשות בדיוק את אותן התחושות אותן הזכרת. כל כך טבעי שהמצב הזה של מציאות חדשה, בלתי מוכרת תוליד חששות מפני הבאות. אצלך- הן קשורות יותר לדירה ולחברות החדשות. אצל מישהי אחרת זה יכול להיות קשור דווקא לעבודה החדשה...
נראה לי שבמצבים כאלו אנחנו יוצרים בראש תמונה של המציאות החדשה כפי שהיינו רוצים שהיא תהיה. קשיים הם לא חלק מהתמונה הזו כי אנחנו מצפים שהכל יהיה טוב ומעולה ישר מהתחלה. החשש עולה כי הקשיים הורסים את התמונה שיצרנו לנו. נראה לנו שאם יהיו קשיים- סימן שזה לא טוב, סימן שמשהו בנו לא בסדר.
אני חושבת שהרבה מהאכזבות של בנות שירות בתחילת השנה היו נמנעות אם הן מכינות ת עצמן לכך שהולך להיות קצת קשה בהתחלה ומעבר לכך, שהן היו לומדות להבין שזה לא אומר שמשהו אצלן לא בסדר.
למה אני מתכוונת?
מבחינתך, אם תגיעי לדירה החדשה ולא תתחברי לבנות זה סימן לא טוב. אבל אם תחשבי על זה שניה- הרי זה כל כך טבעי שתגיעי לדירה חדשה ויקח לכן זמן להתחבר. זה כל כך טבעי שאם יש בדירה מספר בנות שמכירות זו את זו הן יהיו יותר סגורות בהתחלה. לדעתי אם תצפי למצב כזה ותקבלי אותו כחלק מהתמונה שציירת לעצמך יהיה לך יותר קל להתמודד איתו. כי תביני שזו המציאות שבה את הולכת להיתקל וממילא כשתתקלי בה- לא תבהלי ממנה, לא תפחדי שמשהו לא בסדר. אם מראש תדעי שיכול להיות שהימים הראשונים, החודש הראשון הולך להיות קצת קשה- כי זה להתרחק מהבית, כי זה להיות עם בנות שאת לא מכירה, כי זה להתרגל לשיגרת חיים שונה מכפי שאת רגילה לה, אם תכיני את עצמך לכך שזה חלק משנת השירות, שזה שלב טבעי ורגיל שכולן עוברות אותו אז לא תבהלי מכך כי זה לא אומר שמשהו אצלך לא בסדר. זה אומר שהדברים קורים בצורה הכי טבעית בסיטואציות כאלו.
וכשם שהקשיים צפויים וטבעיים כך גם תראי שלאט לאט הם יעלמו. כי גם אם הבנות שאיתן את בדירה סגורות, הן לא ישארו סגורות לנצח כי לא תמיד כולן נמצאות בדירה באותן שעות ותמיד יש דברים טכניים שצריך לסדר וכך לאט לאט תשתלבי- פעם תדברי עם זאת ופעם עם אחרת, אולי תהיי בחדר עם עוד מישהי וזה יכול להיות דבר מאד מקרב. אני מאמינה שעם הזמן תלמדי להכיר אותן והן אותך. נכון, לא בטוח שזה יקח שבוע, אולי זה יקח קצת יותר אבל זה יקרה- כי את מעצמך רוצה שזה יקרה ואני בטוחה שגם הן ירצו להכיר אותך ולהתקרב. קבוצה סגורה זה אומנם חיובי בהתחלה- כי זה נותן בטחון להגיע למקום חדש עם חברות מוכרות אבל מהר מאד רוצים קצת להשתחרר מכך ולהכיר עוד בנות וגם אצלכן זה יקרה בעזרת ה'.
נכון שכרגע זה נראה שאין לך על מה לדבר איתן, נכון שזה נראה שאתן לא באותו ראש אבל [תני לזה זמן, תני לעצמך זמן], בלי לחץ, פתאום תראי שיש על מה לדבר- כל אחת משתפת במה שעובר עליה במסגרת השירות, נוצר מכנה משותף ביניכן על רקע זה שאתן נמצאות באותה מסגרת. כמובן שהדברים גם תלויים בכן וככל שאתן יותר תשקיעו בדירה, בהווי, בשיתוף, ב"ביחד", ככל שתעשו יותר דברים ביחד ותשמרו על אווירה טובה כך יהיה לכן יותר כיף. גם את מצידך יכולה ליזום כל מיני דברים שמחברים- להכין אולי משהו קטן לתחילת השנה לכל הבנות בדירה, להכין משהו ייחודי שיהיה רק בדירה שלכן... לא חסר רעיונות, פשוט לאט לאט תראי עם הזמן איך הדברים קורים, מה הדינמיקה שנוצרת בדירה ואז תגלי שגם את חלק מכך וגם את משתלבת.
וגם אם בסופו של דבר יתברר שהבנות לא ממש בראש שלך את תכירי בנות נוספות במסגרת העבודה עצמה. כתבת שאת הולכת לשרת ביישוב אז תמיד תוכלי להכיר אנשים במקום- משפחות, ובנות בגילך ואני בטוחה שתמצאי את המקום שלך את האנשים שאליהם את יותר מתחברת.
מה שחשוב זה שתזכרי שיכול להיות קשה בהתחלה אבל גם אם יהיה קשה זה לא אומר שצריך לקום ולעזוב, זה לא אומר שאת אחראית לכך. פשוט לדעת לתת לדברים זמן ולהאמין (עם הרבה תפילות) שיהיה טוב!
אני מקווה שעזרתי, אם תרצי להמשיך לשתף בנושא זה או אחר את מוזמנת.
מאחלת הרבה ב"הצלחה. כתבת שאת חוששת שלא תוכלי לעבור לדירה אחרת. אני מאחלת שיהיה כל כך טוב שלא תרצי לעבור!
ברוריה
brurya123@walla.co.il