חוששת אחרי שיחה עם החברות שלי

ב"ה


ברכה ושלום.


בסופו של דבר אז זו שצריכה להחליט מה לספר ומה לא .

תבדקי את עצמך למה זה מפריע לך?
האם בגלל שאת ריכלת על הילדים?
האם בגלל שאמרת דברים לא נכונים או לא ראויים?
האם בשל חוסר בטחון עצמי?
או אולי בשל העובדה שאת חוששת מעין הרע?
או שמא את מבטלת את זמנך בפטפוטי סרק?

ולאחר שתבדקי מה מפריע לך תנסי לעבד עם עצמך את הפיתרון .כי זה רק החלטה שלך ואם משהו מפריע לך אז אל תדברי. או שתדברי בצורה שונה נקייה ואחרת או שתגידי דברים שאינם דווקא מעיניין הילדים אלא על דה והא.

באופן כללי זה טוב להתייעץ עם חברות ולשתף אבל צריכים לדעת לשים את הגבול במקום הנכון ולא לומר דברים שהם כבר בתחום האישי ואינטימי בין בני המשפחה.

ואם יש דברים טובים אצל הילדים אל תדגישי את זה יותר מידי ואל תתגאי בזה לפני כולם. וכן אל תספרי דברים שהם אפילו על גבול לשון הרע על עצמך או על אישך או על ילדייך. כי אין שום היתר לאדם לספר דברים רעים על עצמו.

והדרך הטובה היא לא להפגש רק במגרש המשחקים אלא גם לגרום למפגשים יזומים סביב לימוד משותף בדברים המעניינים את הנוכחים כגון חינוך ילדים עבודת המידות,אמונה, הלכה ועוד ועוד. ואז אם במסגרת השיעור צפים ועולים דברים זה בא ממקום תורני והולך למקום של תיקון אמיתי כנה וישר.
ואז במתקנים כנפגשים ניתן לשוחח על מזג האוויר....

חוץ מזה אולי תשאירי גם כמה דברים להתייעץ ולשוחח עם האיש שלך? אולי תשתפי אותו יותר במחשבות ובמה שאת מתלבטת?אולי יחד תנסו למצוא תפרון לבעיה שאת מתמודדת איתה לבד או עם החברות? מפני שעל הקשר הזוגי נאמר בקהלת פרק ד

[ט) טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם:
(י) כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ:
(יא) גַּם אִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם:
(יב) וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק:]





בהצלחה,


עוזיאל