שאלה
שלום וברכה ותודה רבה על כל התמיכה והעזרה שאתם נותנים. תבורכו.
רציתי להתייעץ בנושא מסוים.
אני מרגישה את עצמי כבר בוגרת, הגעתי להבנה שזה ממש לא מתאים קשר, אני שלמה איתה והכל אבל אני מוצאת את עצמי חושבת עליו. ממש נהיה כבר אובססיה, אני מרגישה לא שפויה בגלל שאני באמת חושבת שהוא מתאים להיות בעלי, וכן אני בת 15 ואני עוד לא יודעת כלום מהחיים שלי אבל אני כל הזמן רואה את התכונות הטובות שבו ואת הצדיקות הזאת וכאילו מתעלמת מהדברים הפחות טובים ופשוט מדמיינת לי פרחים וחתונה והכל. ממש לא שפוי, אני יודעת.
אני מוצאת את עצמי חושבת על זה זמן ניכר מהיום וכאילו מרוב שאני יודעת שזה לא טוב אני מתפללת לה' שיזכה אותי לא להחטיא אותו ולשכוח ממנו אבל כאילו ה' עושה לי "דווקא" (ח"ו) ומזמן לי אותו באוטובוס, בסניף, בהתנדבות, במתנ"ס. ואני באמת מרגישה שזה גורם לי לחשוב עליו עוד, וככל שאני מדמיינת להוציא אותו מהחיים שלי זה כאילו להתנתק מחלק ניכר של חיי החברה והתחביבים שלי, אז זו לא אופציה בכלל.
והזמן לאט מרפה את זה, אני כבר נואשת, דברתי עם מי שחשבתי שיעזור לי, אבל שום דבר.
בבקשה תנו לי עצה או שתיים.
קשה לי, אני מרגישה שאני נופלת ברוחניות בגלל זה כי עד שעשיתי התקדמות כ"כ גדולה פתאום זה חוזר לי ובביג טיים. העניין הוא שגם לא יצא מזה כלום עכשיו ואני לא ידעת אם זה טוב אפילו, כאילו שנינו דוסים כאלו זה פשוט לא מתאים בכלל, זה סתם מבזבז ממני אנרגיה. אני רוצה לצאת מזה אבל לא יודעת איך.
תודה רבה, אשמר לתשובה בהקדם.
קשה לי.=(
תשובה
הזדהתי עם כל מה שכתבת, חוץ מאשר הלא שפוי והאובססיה.
אז לא אובססיה ולא נעליים!
יודעת מה? היית אומרת לי שהיית מאוהבת בבחור מסויים ומיד אחרי שהבנת שהקשר לא יעשה לך טוב, עשית סוויצ' בראש והמשכת הלאה, אז הייתי חושד שיש כאן משהו לא כל כך בסדר.
אבל במקרה שלך? כאילו מה רצית?שאיך שתביני שזה לא בריא לך ולא יצא לך מזה שום דבר תפגשי אותו בסניף ותמשיכי כאילו כלום?
מלאכים יש בשמיים ונסיכים באגדות, מה לעשות אבל בחיים האמיתיים שלנו הדברים עובדים אחרת.
חוצמזה יודעת כמה בנות חושבות כל הזמן על החתונה שלהם ואיך כל דבר מזכיר להן אותה?
אז תנשמי עמוק ובתור התחלה הייתי מייעץ לך להתחיל ולהתייחס לעצמך הרבה יותר בסלחנות ובהבנה ממה שאת מתייחסת עכשיו:
את בסדר לחלוטין ולפי כל הסימנים התגלה שיש לך מלחמות וחולשות שמסגירים שכן כן, אבל גם את שייכת למין האנושי.
ולעצם העניין:איך לא תחשבי עליו?
פשוט תתחילי לחשוב על דברים אחרים שלא קשורים אליו. כידוע בגלל שאין לנו במוח מצב שנקרא וואקום, כלומר תמיד אנחנו חושבים על משהו, אז במקום שתגידי כל הזמן לעצמך:
"שיו, אני מזה מסכנה ולא שפויה ואני חיייבת להפסיק לחשוב עליו, חייבת להפסיק לחשוב עליו, חייבת..." מה שבפועל יגרום לכך שכן תחשבי עליו, במקום זה תשני אסטרטגיה ופשוט תתחילי לחשוב על דברים אחרים.
תחפשי לממש דווקא כאן ועכשיו את הצדדים היצירתים שבך שזה אומר יותר פעולות בסניף, יותר רעיונות בלימודים, יותר מחשבות על איך להוציא מעצמך כל מיני דברים שלפני כל לא היה זמן וראש להתעסק איתם.
אומרים שהזמן הוא הרופא הטוב ביותר, אבל לא תמיד הוא בא במקום עבודה פנימית שלנו וכמו כל דבר אחר בחיים, גם כאן קיצורי דרך לא תמיד יובילו אותנו ליעד הרצוי:
אנחנו יכולים לעבוד על עצמנו שאנחנו באמת מבינים וברור לנו למה הקשר הזה לא יואיל לאף אחד אבל בלילה עדיין נחלום על אם ואילו והלוואי.
שבי עם עצמך ותפתחי שוב פעם את הנקודות האלו, אחת לאחת:
כמה ברור לך שלא יצא מהקשר הזה כלום, מה את מחפשת בבעלך לעתיד ואיך את יכולה להפוך את כל העניין הזה למנוף ולמקפצה בשביל להמשיך את ההתקדמות הגדולה הזו.
למרות הנטייה הטבעית שלנו ישר להאשים את הקב"ה, במקרה הזה כדאי לך לא לחפש אשמים אלא פשוט לשחרר, להוריד הילוך ולראות איך את יכולה להשפיע על כל התהליך שספרת לנו עליו
ואם כבר הקב"ה זימן לך את הניסיונות האלו, כנראה שיש סיבה ומן הסתם גם הביאו לך את הכוחות לצאת מהנסיונות האלו יותר מחוזקת וגדולה ממה שהיית לפני כן.
אחרי שתתחילי לעשות את המהלך שלך, קצת סבלנות והרבה הסייעתא דשמייא ותראי איך שהחיים והמנגינה היפה שלהם, ממשיכים ומבטיחים מתמיד.
רק טוב ושבת שלום
אבינועם