שאלה
יש לי שאלה שמטרידה אותי כבר זמן מה. אני מרגישה בזמן האחרון הרבה חוסר בהירות לגבי מה מתחולל באמת בנפש שלי ואני אנסה להסביר. הרב מדבר הרבה על להיות כנים עם עצמנו ועם הרגשות שלנו ואני באמת מנסה לעשות את זה, אבל הרבה פעמים כשאני מרגישה רגשות לא נעימים כמו כעס, אכזבה, עצב וכו' אני לא בטוחה אם הרגשות האלה אמיתיים או שזה סתם איזשהו רצון לקצת דרמה בחיים, אני מרגישה שאני לא יודעת מה בדיוק עובר עלי בפנים, איזה רגש בתוכי הוא האמיתי או שאולי אני צריכה פשוט להשאיר את כל ההתבוננות בעצמי וברגשותיי להתבודדות?
תשובה
נשמה יקרה,
חז"ל לימדו כי "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו", ואף שבמקור מדובר על מצב הלכתי של טומאת נגעים, למדו מזה גדולי החסידות שקשה מאד לאדם להבין ולקלוט איפה הוא עומד ומה עובר עליו בלי עזרה של אדם מבחוץ. לא מספיק התבודדות כדי לברר לעצמי איפה אני עומד. חייבים חברים! חז"ל אומרים גם, שאסיר לא יכול לברוח לבד ממאסרו. הוא צריך מישהו מבחוץ שיעזור לו. רבי נחמן מדבר הרבה על הצורך הקיומי בחברי נפש שיתמכו זה בזה על ידי האמון והאהבה שביניהם. וזה גם מה שקורה בסדנת שקוף שפתחנו ב"לב הדברים". יוצרים מעגל חברות. נפגשים, מקשיבים זה לזה ולומדים לתת אמון בעצמנו ובאחרים. לאט לאט מבינים שהבדידות, חוסר האמון, הפחדים ושאר המצוקות הנפשיות, משותפים בעצם לכולנו, בלי יוצא מן הכלל. ומתוך השיתוף מגלים שיש לכל אחד מאיתנו בתוכו את כל מה שהוא צריך כדי להשתנות, לצאת ממאסר ההרגלים הרעים והתפישות השגויות ולעבור תמורה אמיתית ופנימית בכל שטחי החיים. בקרוב נפתחות קבוצות חדשות. את מוזמנת ליצור קשר עם משרד לב הדברים ולברר איך להירשם. 02-5667567
בהצלחה רבה,
ארז
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם