שאלה
בס"ד
שלום הרב.
אני בן 21 כרגע בצבא, למדתי בישיבה לפני הצבא ואני מתכנן לחזור לישיבה אחריו.
ברור לי שאני בעלייה רוחנית,ב"ה, אני משתדל ללמוד תורה ,לתקן את מידותיי ולהתפלל וכו' ובכלל כל החיים שלי מקבלים מימד יותר שכלי (כלומר השכל מתחיל לנהל את החיים בכיוונים חיוביים).אני גם מחפש בת זוג כרגע.
מדי פעם אני נופל בחטאים של פגם הברית- מהרהור והסתכלות ועד למעשה בפועל.
בכל פעם שזה קורה, האמון שלי בקשר טהור בין איש לאישה,בקדושת המין,ובכלל בכל קדושתו של הגוף -יורד בצורה דרסטית .כשהאמון יורד אני נגעל לגמרי מהאפשרות להתחבר למישהי,וזה יוצר בלבול גדול-אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי. אני נגעל מכל מה שקשור בגוף ובטח מחיבור גופני כלשהו,אני לא מסוגל לדמיין את עצמי יוצר קשר בצורה הזאת.
בדרך כלל ההרגשה הזאת (וחוסר האמון) עוברת תוך כמה ימים והחיים חוזרים למסלולם.
איך אני יכול ליצור ככה קשר לנישואין?
איך אני מתמודד עם חוסר האמון הזה ועם תחושת הגועל?
תשובה
שלום וברכה
לגבי נישואין - הדבר לא אמור למנוע קשר נישואין ובעז"ה אתה תמשיך להתקדם 'תוך כדי תנועה', ויש להניח שאחר החתונה ההתמודדות תהיה (קצת) יותר קלה.
לגבי התחושות - ממליץ לך לקרוא את ספרו של הרב יהושע שפירא "אשיב ממצולות" שנותן כלים להתמודד עם החטא הזה ובין השאר גם אם הבעיה שציינת
בהצלחה חגי