שאלה
יש לי בעיה.
אני חולה על הקב"ה. זה בטח נשמע מוזר אבל זה פשוט ככה. אני רואה בהקב"ה אבא נהדר, חבר, מאד אוהבת אותו.
רק ש.....חסרה היראה!
לפעמים אני עושה עבירות ואני לא כל כך נרתעת מהן בגלל שאין לי יראה מה' יתברך. אני מאמינה רק במידת החסד ונורא קשה לי לקבל שיש מידת הדין.
זה לא שהחיים שלי קלים, בכלל לא, אבל פשוט בראש שלי, ה' אוהב חסד וזה רק השטן ש"מסיט" אותו למידת הדין.
מה לעשות?
תשובה
לכותבת היקרה שלום,
שמחתי לקרוא שאת אוהבת את הקב"ה... והלוואי שתמיד תחושי קירבה ואהבה גדולה אליו. יש אנשים שמרגישים שהם מקיימים מה שצריך,מקפידים על קיום מצוות,תפילה וכו´,אך הלב-איפה הוא? לא מרגישים את הכוונה הגדולה וההתלהבות בעבודת ה´. תיאור זה לא מאוזן,אך במחילה,גם התיאור שתיארת על עצמך לא מאוזן.
כולנו רוצים לאהוב ולהתחבר למעשינו ולפעולתינו בקיום מצוות. אך צריך לזכור שישנם דברים שלא תמיד נרגיש את ההתלהבות הרבה ונעשה אותם בכל זאת.
מתוך הדברים שכתבת חשוב מאד להבהיר נקודה משמעותית:
הקב"ה פועל במציאות בחסד ובדין גם יחד! הוא אל רחום וחנון אך גם גיבור ונורא-גבורה קשורה לדין. לדוגמא: גיבור מתגבר על דברים שרוצה,מתאפק ומתעלה על הרצונות שלו בשביל משהו אחר. רבונו של עולם יכול להרעיף חסד בלי הרף,אך הוא מצמצם עצמו בגבורה,ולא נותן לנו כל הזמן ללא שום גבול. ניתן לראות זאת בנתינת גשמים. שה´ מצמצם את הגשמים ונותן לנו כפי שרוצה,וכפי השתדלותינו בתפילות אליו וכו´.
ובכלל-כל העניין של שכר ועונש שהוא אחד מהעיקרי האמונה שלנו, מבוסס על כך שיש דין בעולם,והעולם איננו הפקר. אדם עושה מעשה לא טוב וישנו עונש על כך. יחד עם זאת יש תשובה ותיקון בעולם. חז"ל אומרים לנו כי רצה הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין,אך ראה שהעולם לא היה עומד בכך ולכן שיתף את מידת החסד והרחמים...העולם כולו מלא חסדים,אי אפשר בלעדיהם להתקיים.
ובכלל-בבניית העולם הרוחני האמוני שלנו,
כדאי שנשריש בתוכינו את ההבנה שהקב"ה לא וותרן. חז"ל אומרים כי "כל האומר הקב"ה וותרן,יוותרו מעיו..." לפעמים נדמה לנו שכשנגיע אחר 120 שנה לעולם האמת,הקב"ה ´יחליק´ לנו על מעשינו הרעים, ויוותר לנו על מה שלא עשינו כפי שרצה וכו´. אך זו לא מחשבה אמיתית. אנו צריכים להבין שבאמת "כל מעשינו בספר נכתבים" ועין רואה אותנו כל הזמן.
הקב"ה כולל הכל ושיש בו חסד ודין יחד. הדין מוכרח להיות-הוא חיובי למרות שנתפס לנו כשלילי. הדין יוצר סדר בעולם וגבולות ברורים ונבין זאת אולי ע"י דוגמא: שוטר תופס אדם נוסע במהירות של 140 בכביש מהיר,ונותן קנס לרוכב המתחנן שיוותר לו..
אך באמת-הקנס הזה והעצירה של האדם יוצרת סדר,כך שאנשים לא יפגעו חלילה,ובנוסף שהאדם ילמד שלהבא-לא מומלץ ליסוע במהירות מופרזת...
ואני חוזרת לדברייך שבמכתב:
טוב שאהבה רבה נמצאת בך לה´,אך בשביל שאהבה זו תהיה שלימה וגם תוכיח את עצמה,יש דברים נוספים שכדאי ללמוד. יראה-מהי? ומדוע צריך אותה וכו´.
ואולי רק המחשבה שהקב"ה איתי בכל מקום גורמת ליראה...
היראה נתפסת לנו הרבה פעמים כריחוק,אך בעצם היא מראה על כבוד ואהבה עצומה. ניתן להרגיש זאת קצת דרך אנשים, כשנפגשים בדמות גדולה-רוחנית,רב ראשי,או אדם מוערך מאד, שיש מן ריחוק חיובי שמראה על היחס שלי כלפיו. וכלפי רבש"ע הריחוק דרך היראה רק מראה על קירבה גדולה. (וזה ההבדל בין יראת העונש ליראת הרוממות)
אנו נמצאים בימים של דין-ימי בין המצרים ותשעה באב. ימים בהם הקב"ה בפירוש נוהג עם בניו בדין,ובאמת חרב הבית בתקופה הזאת,גירוש ספרד,פוגרומים,מלחמות וגירוש יהודים מביתם בשנה האחרונה וכן לחימה בצפון כעת-כל אלו קרו דווקא בימי דין אלו.
כך שברור שלדין יש מקום והוא חלק מהנהגת הקב"ה בעולם.
ולגבייך-אין זה אומר שאת צריכה להפסיק לאהוב חלילה,
להפך-אהבת הקב"ה כוללת מחוייבות אליו וביטוי של אותה אהבה,(הרי גם בקשר בין אנשים אני לא יכולה רק לומר שאני אוהבת ,אלא עלי להראות זאת בפועל)
אם תרצי להתקדם בנקודה הזאת של הבנת היראה-אני ממליצה ללמוד מידי פעם,לפתוח ספרים. יש ספרים בסיסיים שמדברים על יראת ה´. כמו: מסילת ישרים ועוד. תוכלי למצוא בכל חנות של ספרי קודש,(יש גם מסילת ישרים עם פירושים והסברים.)
נסי ללמוד ולהבין יותר וממילא תתקדמי ותגדלי בנקודה הזו.
יישר כוח גדול על רצונך להתקדם...
תוכלי לכתוב חזרה לאימייל שלי בשמחה.
וכן תמיד אפשר לשאול ולהגיב.
Adigut7@gmail.com
בהצלחה רבה ורק טוב,
עדי