שאלה
1. האם אפשר לאמר דברי חכמה של גויים (כמו אריסטו) אפילו שמדובר על גוי שידוע עליו שהיה כופר, רשע וכו'.. וגם שחלק מדברי הם דברי שקר וכפירה?
2. אם אפשר, האם אנו יכולים להחליט לבד מהם הדברים הטובים ומהם רעים מבן דבריו, או שאנו צרכים להסתמך רק על אנשים גדולים בתורה שעשו את ההפרדה בדבריו (כמו הרמב"ם "בשמונה פרקים לרמב"ם ")?
3. האם כשאנו אומרים משפט חוכמה של גוי (בהנחה שאפשר) אנו צרכים להזכיר את שמו או שאסור לנו בכלל להזכיר מי אמר את זה ולאמר: "אדם אחד אמר..." וכדו'.
4. האם יש חיוב של "אמירת דברים בשם אומרם" גם בדברי חולין או בדברי גויים?
תשובה
ב"ה י' מנחם-אב תשס"ב
לעומר שלום רב!
אשתדל לענות על כל שאלותיך.
1. כשחז"ל אמרו "חכמה בגויים תאמין" הם לא הגבילו את דבריהם דוקא לגוי מאמין בה' ושומר שבע מצוות בני נח, אלא הם התכוונו לומר שהחכמה שמושפעת מהקב"ה לעולם לא נעצרת בגבול ישראל אלא משתפשטת על בני האדם בכלל, ולכן לעיתים יש דברי חכמה שהגיעו אל אומות העולם, והדרך היחידה שאנו יכולים להגיע אליהם זה דרך תקשרות עם אותם גויים.
על מנת לדלות את אותם דברי חכמה בדרך כלל יש לברור את הטוב מן הרע, ולכן גם שסביר להניח שבתחום הרוח בתוך דבריהם יהיו דברי כפירה, אנו יכולים לברור את דברי החכמה מתוך הכפירה.
2. רצוי להסתמך על דברי גדולים אבל אנו יכולים ללמוד ממעשיהם של גדולי ישראל ולברור את דברי החכמה, בייחוד כשמדובר על גויים שהיו אחרי אותם גדולים. הרמב"ם עשה זאת לגבי כתבי אריסטו, ויש גויים חכמים רבים שקמו אחרי הרמב"ם.
3.יש רשעים שעם ישראל נהג לא להזכיר את שמם, כמו "אותו האיש", "אחר", לגבי אחרים לא חששו להזכיר את שמם אפילו כשמדובר על רשעים.
4.לומר דבר בשם אומרו זו הנהגה שחז"ל ממליצים עליה, ומסברא נראה שהיא קיימת גם לגבי גויים למרות שהמקור מדבר רק על יהודים, מרדכי ואסתר.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם