שאלה
כבוד הרב שלום!
יש לי כמה שאלות שלא כל כך קשורות אחת לשניה...
- אני משרת בצבא ונאלץ לעשות משמרות בלילה, אז יוצא שאני הולך לישון ב4, וצריך לקום ב10 וחצי בבוקר..השאלה היא מתי עדיף לקום לשחרית, אחרי שעתיים של שינה ולחזור שוב לישון ולהתפלל בזמן, או לישון שינה רצופה ולקום ב9 וחצי אבל לאחר זמן שמע ותפילה? כמובן שאני מחפש את הגישה המחמירה..
-חזרתי בתשובה לפני שנתיים, ואני התהליך הזה עדיין נמשך..קשה לי להסתדר עם זה שבגלל שאני צריך לקום כל בוקר לתפילה, אני לא יכול לצאת עם חברים בערב(בשביל לקום מוקדם צריך ללכת לישון כבר ב12) ואני לא יכול ללכת לישון אצל חבר, כי אז אין לי איפה להתפלל במניין או שלפעמים מותר להתפלל בבית בלי מניין?
- כמו שאמרתי בגלל שחזרתי בתשובה כל החברים שלי חילונים.. כשהם רוצים לבוא אליי בשבת איך אפשר לאפשר דבר כזה? כשחבר שלי אומר שהוא רוצה לבוא, אני יודע שהוא יבוא ברכב, וזה לא תופס שהוא שואל אותי אם אני אכניס אותו לבית אם יבוא על דעת עצמו..כי אז אני אגיד לו כן, אבל שלא יבוא והוא יבוא בכל אופן.. מה עושים במצבים כאלה?
תודה רבה לרב על העזרה..שבת שלום!
תשובה
שלום וברכה,
אשריך שזכית לחזור בתשובה.
1. עדיף לקום לשחרית לזמן תפילה, אולם ניתן לעשות זאת לקראת סוף זמן קריאת שמע, אתה לא חייב לקום ב6 דווקא. נסה לדבר עם המפקדים שלך ולהסביר את המצב שבו אתה נתון, שמאלץ אותך לקטוע את רציפות השינה. אפשר לעבור למשמרת יום, או משמרת לילה שמסתיימת יותר מאוחר, ואז תוכל להתפלל מיד בסוף המשמרת וללכת לישון.
2. עקרונית, ההלכה מכירה בצרכים שמונעים מהאדם להתפלל במניין כגון - צבא, פרנסה, טיול וכו'.
אבל בילוי הוא לא אחד מצרכים אלו, לכן אם אתה יודע שלא יהיה לך איפה להתפלל במנין, לעניות דעתי אין לצאת לבילוי זה. נסה לארגן מסגרות שישלבו את שני הדברים. האם באמת אין שום בית כנסת באזורי המגורים של חבריך?
3. https://www.kipa.co.il/ask/show/46484
כל טוב,
גלעד
(המשיב אינו רב)