שאלה
כבוד הרב שלום
אני בחורה בת 20 שהתחילה להתקרב ולחזור בתשובה לפני חודשיים. היו לי בעבר חיים לא קלים, עברתי הרבה דברים וקרו לי הרבה ניסים שרק היום אני מבינה ופותחת את העיניים.
יש לי קשיים, כי אני נמצאת בקשר כרגע עם אדם חילוני, שאמר שמוכן לשמור שבת.. ולכבד אותי בבית ולא לעשות דברים שאני לא רוצה, (אחרי שנתחתן) אבל בחתונה הוא לא מסכים שתהיה הפרדה, ואומר לי שאני קיצונית בקשר לשמירת נגיעה (שאני לא מוכנה לוותר על זה) ומחמירה בלבוש(זתומרת שרק חזרתי לא מזמן, ואני כבר לובשת חולצות ארוכות וחצאיות).
והוא טוען שזה ירד לי ושאני לא צריכה להגזים.
מה לעשות, לוותר על הקשר? או להמשיך למרות הוויכוחים?
תשובה
בעזה"י
שלום
אינני חושב שבסמכותי להגיד לך אם להמשיך את הקשר או לא. ההחלטה הזאת היא החלטה שעליך לקבל בעצמך ולקחת עליה את מלא האחריות.
כעקרון, קשר בין חילוני לדתייה (או הפוך כמובן) טומן בחובו בעייתיות ופלונטר שקשה עד בלתי אפשרי להתגבר עליהם.
כאנשים שמקבלים על עצמנו מלכות שמיים ויראת שמיים, ששואפים לאמת ולקדושה ויודעים כי הדרך לכך עוברת דרך התורה שלנו והמצוות שהקב"ה נתן לנו- איננו יכולים ל"וותר" או "להתגמש" או "לעגל פינות".
אנו מחפשים משהו שהוא מוחלט ואמיתי משורש ועד העלים, משהו שהוא אלוקי וטרנסצנדטי- הוא לא מנהג או קריזה שלקחנו על עצמנו ואפשר לוותר עליה.
במערכת יחסים כזאת - הוויתורים יהיו כמעט תמיד חד צדדים. הוא יכול לוותר ולשמור שבת אחת- אך האם תוכלי "לוותר" ולחלל את השבת הבאה? האם אפשר "פעם אחת במסעדה כשרה ופעם אחת לא???"
גם אם האדם השני הוא איש מידות שמוכן לוותר על חלקים מאורח החיים שלו בשביל אהבה וזוגיות- לאורך זמן הוא עלול להרגיש דפוק בקשר וכעס עלול להבנות בו.
וזה נכון אפילו באדם שהוא ביסודו טוב, מקבל וקשוב.
אך מעבר לכך, על בעלך או בן זוגך ללמוד לכבד אותך באשר את ובדברים שאת מאמינה בהם! הוא רשאי בהחלט לא להסכים להכל ולא לקבל את הכל, אך לא ייתכן שהוא לא יהיה מוכן לקבל אותך עם האמונות שלך והבחירות שלך!
מדוע יש לו הזכות לומר לך מה ללבוש?
הוא רשאי להעיר או להציע- אך לא לדרוש. בקשר זוגי על שני הצדדים להיות מוכנים לקבל אחד את השנייה באופן מלא. לא חייבים להסכים - אך חייבים לכבד, חייבים להוקיר, חייבים להעריך - ללא זה אסור ואי אפשר לבנות קשר אמיתי!
לפני שאת מעמיקה את הקשר עליך לוודא שבן זוגך מוכן לעמוד לצידך בתהליך שאת עוברת, שהוא מוכן לקבל לא רק את אורח החיים שלך - אלא בראש ובראשונה, אותך, את האמונות שלך, את האישיות שלך - וגם את הבחירות שאת עושה.
תבדקי היטב האם האמון והכבוד ההדדי אכן מתקיימים וברורים- על זה מיוסד כל הקשר.
אם אכן עברת הרבה והיו לך חיים לא קלים את יודעת בוודאי, שאין יאוש, שתמיד יש תקווה ואמונה וכל מה שהקב"ה עושה, בסופו של דבר, זה לטובה.
המשיכי לטפס בדרך שלך, בדרך לאמת שלך ולהכרה הפנימית שלך וגם אם יהיו קשיים ומכשולים- זכרי שהקב"ה תמיד איתך.
בהצלחה
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם