שאלה
שלום רב,לאחרונה יצא לי לראות חוברת שיצאה מזמן-חוברת של אמנון שפירא שבה הוא כותב 101 עמודים של הבל על "למה מותר חברה מעורבת מלכתחילה".פשוט שלא הייתי מתיחס לשטות זאת כלל אלמלא ראיתי שכתב אותו אדם שישנם רבנים התומכים בגישה זו,הוא כותב שהרב גורן זצ"ל הסכים לחוברת,הרב צפניה דרורי,הרב חיים דרוקמן ועוד.הוא מביא ראיות מהאיגרות משה,שרידי אש (שאני יודע שהוא דעת יחיד ורק במצב מסוים התיר) ועוד.
מה נענה ומה נאמר? לא הגיוני שזאת באמת ההלכה כשכל גדולי הדור חולקים על עמדה זו (מה גם שלא הגיוני שיצאו דברים אלה מפי הרבנים שליט"א שהוא הביא את הסכמתם) הוא מביא שם דוגמה שהרב סולוביצ'יק זצ"ל הקים ישיבה מעורבת בהכל,פרט זה ידוע לי כנכון-הכיצד?!?
אולי הרב יוכל להראות לי מקורות שסותרים גישה זו,לא מהשולחן ערוך כי אם מאותם רבנים עצמם שהוא הביא (כי אם לא אז תהיה הטענה-"גם הרבנים הכירו את השולחן ערוך") האם הרב גורן זצ"ל באמת תמך? אודה לרב אם יוכל לסתור את דברי ההבל האלה על סמך מקורות
תשובה
שלום וברכה,
חבל להתייחס לכל חוברת בדברים ברורים וידועים.
וב"ה הוסיף לך כמה הערות:
1. כל תלמיד חכם שרצה להכנס לסנהדרין היה צריך לדעת למצוא 150 סיבות לטהר את השרץ. מכאן אנו לומדים שיש יכולת כזו.
2. גם בעבר היו מגדולי ישראל שטענו טענות הגיוניות וחכמים לא תמיד ידעו לתת תשובה טובה - זה לא אומר שהם צדקו. דוגמאות:
א. בפרשת שבוע שעבר - זמרי בן סלוא נשיא שבט שמעון טוען כלפי משה רבנו.
ב. קורח טען כלפי משה רבנו טענו הגיוניות בעלות טעם. אם הוא היה מופיע בחוברת נאה או בטלויזיה סביר שאנו היינו, חלילה, משתכנעים מדבריו [בודאי מול משה רבנו כבד פה וכבד לשון]
ג. דואג - בימי שאול המלך, כאשר דוד הולך לפגוע בגולית הוא מעורר את השאלה על כשרות דוד לבוא בקהל ואף אחד בבית המדרש אינו יודע מה לענות לו.
3. יש מצבים בהם אחד מגדולי ישראל עושה מעשה כדי להציל מאיסור חמור ולפעמים אפילו מעורר לאיסור קל. [דוגמא: יתכן שרב באירופה לפני השואה יורה לקהילתו לעבור לאמריקה כדי להצילם בידי שלארץ ישראל הם לא ילכו. לימים יגידו עליו שהעדיף חיים באמריקה מאשר בארץ ישראל - מה שכלל אינו נכון.] זה גם היה נימוקו של השרידי אש להתיר תנועת נוער מעורבת כדי למנוע התבוללת ונישואים עם גויים. מי שסומך עליו בארץ ישראל בה הסיכוי לנישואי תערובת נמוך - מסלף את דבריו וגורם לו עוול.
4. הרבה פעמים, לפעמים בתום לב ולפעמים ללא תום לב מצטטים דברי רבנים בחוברות כאלו כפי שנוח לאדם. דוגמא: בהגיעי לישיבת מרכז הרב קיבלתי חוברת (אולי מאותו מקור שאתה קראת או מחבריו)בה כתוב שהרב ישראלי זצ"ל מסכים לעזיבת חלקי מולדת מדין פיקוח נפש. זה מנוגד לכל תפיסתו ומה שלימד אותנו אבל רק אחרי מותו נודע לי שזה לא היה על דעתו כלל וכאב לו מאד.
אין ללמוד מכך שהרבנים לא מוחים כי רבים ואני בתוכם לא מוחה באופן עקרוני [הסיבה שאם אני אמחה פעם אחת ילמדו מכך שלכל האחרות אני מסכים, אבל ברוב המקרים אין אנו יודעים מי מצטט אותנו והיכן]
לסיכום
אינני רואה שום צורך לסתור דברים אלו.
דרכנו צריכה להיות ללמוד תורה ולהתחזק בה. את הרב חיים דרוקמן ואת הרב צפניה דרורי אתה יכול לשאול ישירות, אלא שלדעתי זה מיותר לגמרי ועדיף שנתחזק בקדושה ובטהרה ונרחק מחוברות אלו
בברכה דוד לוי
הערות בשולי התשובה
1. בנ"ע היא תנועת נוער חשובה שעשתה רבות בישראל ועומדים בפניה אתגרים נוספים. {בין ילדי היתה מי שהקימה סניף חדש, ואחרים היו מדריכים או חניכים}.
2. מטרת החוברת, כפי שהבנתי, היא להציג את תנועת הנוער המעורבת כאידיאל לכתחילה ובכך מחבר החוברת לדעתי טועה.
3. כל דברי הרבנים שקראתי המובאים בחוברת, וקראתי את רובם, אומרים בצורות שונות: "הנוער ייפגש בכל מקרה, ועדיף שיעשה זאת במסגרת דתית" – המשמעות היא שהם אינם חושבים שתנועת נוער מעורבת זה דבר תקין ונכון אלא דבר נכון במקום ובזמן מסוימים.
4. כאשר מקימים דבר יש להבחין בין רצוי למצוי. לדוגמא ישיבת בנ"ע כפר הרוא"ה הוקמה כישיבה ללא לימודי חול, אבל המציאות הובילה אחרת. אף אחד לא מצטער על מה שהוקם וקיים, וצריך לכבד ולהבין את החשיבות שראה הרב נריה זצ"ל שהתחיל כפי שהתחיל. ברור שלא פנו לתלמידים בתחילת כל שנה וספרו להם זאת ונתנו להם תחושת 'בדיעבד' אלא להיפך. ההמנון השירה ורוח הדברים היו בהחלט של גאוות יחידה כי כך חשוב ונכון לחנך. ומצד שני אנו מבינים מה האידיאל למי שזה מתאים לו והגיע לשלב כזה, ואין אנו מתנגדים לו.
5. עיקר עבודת החינוך היא "חנוך לנער לפי דרכו" – לרומם כל אחד מתוך המקום בו הוא נמצא. לכן רב מסוים במקום מסוים יברך תנועת נוער עם ריקודים ללא מחיצה, ואותו רב, במקום אחר לא יסכים להשתתף בסניף בו ישיבות המדריכים מעורבות. זו אמת של תורה, כך נכון לחנך ומי שרואה את הכל בשחור/לבן הוא שטחי.
6. כיון שהחוברת נכתבה על ידי אדם שזכויות רבות לו – איני רואה שום צורך להתפלמס ולהגיב. עדיף שבאותו זמן נרבה תורה, נרבה אהבה, נרבה ישובים בארץ וכד'.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם