שאלה
שלום כבוד הרב,
אני בת 21 דתיה, ויש לי חבר בגילי כ4 שנים.
הכרתי אותו כאדם חילוני לכל דבר .
אחרי שנה בערך התחלנו לדבר על המשך הקשר כרציני. עקב כך הוא החל להפריד 6 שעות בין בשר לחלב, מתגלח כיום במכונה ולא בסכין, כמעט ולא נוסע בשבת רק מתי שבאמת צריך ולא לשם הנאה.
יש לנו קשר נפלא עם המון תקשורת טובה, ולא הייתי רוצה להפסידו בגלל דת- למרות שדת זה דבר חשוב וחיוני לחיים אבל דת כדבר טוב לא אמורה להפריד בין שני אנשים שמאד רוצים להמשיך יחד.
התחלנו לדבר קצת על איך יראה הבית שלנו ויש כבר דיי הרבה הסכמות בינינו לשמחתי ולשמחתו.
הבעיה הגדולה נתגלתה לפניי כאשר דיברנו על דור ההמשך, והוא לא מוכן לשמוע על כיפה לילד ולכן לא מוכן לשלוח את ילדו לבית ספר דתי. אני בשום אופן לא מוותרת על החינוך היהודי לילדיי. הוא טוען שאין לו שום בעיה עם החינוך הדתי אך יש לו בעיה רבה עם הכיפה שהרי הוא עצמו לא חובש ואיזה מן הצגה זו שהאבא לא חובש והבן כן.
כל נסיונותיי להסביר שאי אפשר לשלוח ילד לבי"ס דתי ללא כיפה לא אפשרי, עלו בתהו. מבחינתו "דרך ארץ קדמה לתורה" = ההתנהגות והחינוך יותר חשובים מכיפה.
אני לא מעוניינת לחתוך את הקשר, יש לציין שזהו לא החבר הראשון שלי והיו לפניו כמה וכמה קשרים רציניים, כאלה שדתיים וכאלה שפחות. ואיתו באמת אני מוצאת מכנה משותף מהרבה בחינות.
כבוד הרב, אנא דעתך החשובה והמהירה לי.
תשובה
שלום רב,
ראשית, אתם צריכים יעוץ צמוד. כמו כן, אני מכיר זוגות רבים שהאב אינו חובש כיפה ובכל זאת הילדים כן.
אין זה פשוט כלל להינשא למי שהקו החינוכי שלו כזה, ובמיוחד שהוא אינו שומר שבת.
הוא חייב להבין כי החינוך הינו ראשון במעלה בחיינו, ולכן, הבית חייב להתבסס על חיים יהודיים. תשאלי האם הוא ילך לבית כנסת בשבת? או ביום חול? דוגנה אישית היא ראשונה במעלה.
לגבי הטענה שדלו שהמידות הינם חינוך מספיק, ללא תורה אין מידות ואין דרך ארץ.
תשקלי היטב את דרכך איתו, כיון שאת עדיין צעירה, ונראה לי מוזר שעד גיל 17 צברת כביכול, חברויות כה רבות , הרי הקשדרים היו של גיל הנעורים ואי אפשר ללמוד מהם דבר.
האם הוא מוכן להתקדם מהבחינה הרוחנית? האם הוא מתענין? כי מכנה משותף ללא בסיס רוחני , מתמוגג עם השנים.
אני אברך אותך בהחלטות נכונות.
כל טוב,
ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.