שאלה
אני בן 17, ויש לי חבר שאני מרגיש שרוצה לחזור בשאלה.
מדבר איתי על "מה היה אילו", ועוד כל מיני סימנים שלפי הכרותי איתו הם הכנה לקראת הרגע הסופי.
חשבתי עם עצמי מה לעשות, אבל בסופו של דבר לא היה לי רעיון מוצלח.
הבקשה שלי היא עצות כיצד לנהוג.
תודה.
תשובה
שלום לחבר המסור, שלוקח אחריות גם על החיים של האנשים סביבו.
אנחנו לא יודעים בדיוק אילו מחשבות עוברות לחבר שלך בראש, ומה מטריד אותו. אנחנו גם לא ממש מכירים את התהליכים שעוברים על החבר שלך מבפנים. לכן, קשה להצביע על דרך מסוימת שמבטיחה הצלחה. מה שכן, אפשר וכדאי להעלות למודעות כמה עקרונות חשובים, שנכונים באופן כללי להרבה מקרים:
[א. אהבה]
אל תוותר על הקשר שלכם בשום מצב. אם החבר אכן נמצא בתקופה הרת גורל שכזו, הוא בודאי זקוק לתמיכה, לעידוד, לחבר קרוב שיכול להבין אותו, כדי שהוא לא ירגיש בודד. זה הזמן לחזק את הקשר! אם אתה תהיה בשבילו שם, הוא ידע שאפשר לסמוך עליך, שאתה חבר אמיתי. הוא יתן בך אמון, וירגיש שאתה רוצה בטובתו, ולא מנסה סתם להטיף. את התשובות שאתה תיתן לשאלות שלו, הוא יהיה מוכן לקבל הרבה יותר.
בצורה כזו, גם אם לבסוף הוא יחליט לפרוש לדרכו, יש לו עוגן בעולם הדתי. הוא תמיד יזכור שיש מישהו שאפשר לבטוח בו, ולפנות אליו בעת הצורך; שיש לו מקום לחזור אליו, כי שם אף פעם לא ירימו עליו גבה, לא יתלחששו מאחורי הגב, אלא יקבלו אותו באהבה ושמחה כפי שהוא. אתה תוכל להוות נקודת קשר בינו ובין התורה, כך שהוא לא יפנה עורף לחלוטין, ולא יהיה ´אנטי´. ואז, דלתי התשובה חזרה יהיו פתוחות וזמינות יותר.
[ב. אמונה]
לחבר שלך אין בעיה, להיפך. הוא מעונין לברר את דרכו ברצינות, ולא מסתפק בהרגלים מגיל 3. הוא כבר ילד גדול, שלא עושה דברים סתם כי אמרו לו, אלא מחפש הבנה והזדהות. לכן חשוב להביט עליו בעין טובה, ולא ביקורתית. אם תרצה ואם לא, היחס הנפשי שלך אליו יבוא לידי ביטוי, והוא ירגיש בו. בשפת הגוף, בטון הדיבור, בניואנסים דקים. אם תהיה לך הערכה כלפיו, תוכל לתת בו אמון. ו´כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם´, הוא ישיב לך באמון.
[ג. דוגמא אישית]
בהרבה מקרים, ´דתיים לשעבר´ או סתם ´חילוניים´, לא שמים את האצבע דוקא על קושיות שנותרו ללא מענה, אלא על ´הדתי הגנב´. הם פגשו פה ושם אנשים דתיים, שלא היתה כל כך התאמה בין הדברים אותם אמרו, או תפיסת העולם שאותה הם ייצגו, לבין האישיות שלהם. לפעמים השאלות השכליות הם כיסוי לדבר האמיתי שמציק הרבה יותר: אנשים דתיים שמתנהגים בצורה קלוקלת מבחינה מוסרית, או סתם מוזרים שמתנהגים בצורה משונה ולא טבעית. אם הוא יראה בך אדם מאמין שהוא ישר והגון, אדם דתי שהתורה אצלו מוסיפה שמחה לחיים, ולא מחלישה אותם, זה יותיר בו רושם חיובי.
[ד. דיבור]
אם אתם חברים טובים, ומרגישים מספיק בנח, פשוט דברו על זה. תגיד לו שאתה שם לב בזמן האחרון שעובר עליו משהו. שאתה מעונין לסייע לו, ואולי הוא רוצה לשתף, כדי שתתמודדו עם זה ביחד.
אני מניח, שהשאלות שהוא יעלה גם מציקות לך, ולא בטוח שתהיה לך תשובה מידית עליהם. אז קודם כל, תוכל להסביר לו מדוע השאלות הללו לא מערערות את כל הבנין, והיסודות מספיק יציבים למרות הכל. ובנוסף, תוכל להראות לו, שגם אתה לא יודע הכל, וזו עדיין לא סיבה לפרוק עול. וכמובן, תוכל לברר בעצמך את הנושאים הללו, וכך גם אתה תרויח, וגם תוכלו להפרות את השיחה ביניכם בהמשך.
בהצלחה, והערכה.
אבישי batelam@gmail.com