חבר בגיל צעיר

שלום לשואלת.
איזה יופי שאת מקובלת בשכבה שלך! שאת מוקפת בהרבה חברים בכל הפסקה בבית הספר, שאת לא בודדה. זה מעיד על כך שאת ילדה חברותית שנחמד להיות איתה, ואילו תכונות חשובות וטובות מאוד.

הרגשות של האהבה שאת מתארת בשאלתך הם טבעיים ונורמליים, הם מעידים על כך שאת מתבגרת בצורה תקינה ובריאה. אך נכון לעכשיו- כדאי וצריך "לשמור אותם בצד" עוד כמה שנים, ולא ´להבעירם´ יותר ועל כך אפרט בהמשך התשובה. רגשות אלה קיימים אצל רבים, גם בגילך, שזה הזמן שרגשות אלו מתחילים בדרך כלל. וגם בגילאים מבוגרים יותר.

גם הרצון שאת מביעה לקשר, למישהו שאת ´רוצה לספר לו את כל הדברים שלך´, הוא נכון ואמיתי. כל אדם זקוק לחבר קרוב, שיוכל להבין אותו, להקשיב לסודותיו, וגם לצחוק אתו. אפילו כשאדם מקובל בחברת רבים, כמו שסיפרת על עצמך, הוא צריך את החבר שיש איתו קשר יותר עמוק. יותר מיוחד.
אבל- את הקשר המיוחד הזה, ובפרט בגילך, לא כדאי לך ליצור עם בן. זה לא בריא בשלב בו את נמצאת. את בגיל שאת לומדת דברים חדשים על עצמך, ועל החיים. גיל שאת מתחילה להתבגר ולהתבונן על העולם מנקודות חדשות ומחודשות. אם את תהיי בקשר חזק עם בן, במקום לחשוב על איך את בונה את עצמך, ולהשקיע בזה, את יכולה להגיע למצב הפוך, שאת לא מתקדמת ומתפתחת לעצמך, אלא רק מנסה ליצור רושם על החבר שלך, לעשות דברים שימצאו חן בעיניו. ובדרך כלל ב"יצירת רושם" אין התפתחות עצמית אלא עמידה במקום, וחבל.

אני מתארת לעצמי שאצלכם בשכבה- בת שיש לה חבר היא קצת "רגועה" יותר מבחינות מסוימות, כי יש לה למי לספר את הדברים שלה, אבל מצד שני- גם יותר לחוצה. חושבת הרבה על "איך מסתכלים עלי?, כולם רואים שאנחנו חברים? ואם אנחנו חלילה נריב? כולם ידברו עלינו לא יפה, וכו´".
מן הסתם ישנן גם בנות בכיתה שלך שיש להן קשר מיוחד עם בת אחרת, והרוגע של החברות הזו הוא הרבה יותר אמיתי. חברות בין שתי בנות היא הרבה יותר בונה ומבגרת, כשאת מתחברת דווקא לבת, אינך צריכה כמעט לחשוב על החיצוניות, ועל איך שאת נראית, ואפשר הרבה יותר להשקיע בבנית האישיות, בהתבגרות שלך.
קשר עם בן יכול ליצור הרבה מתחים, כיוון שהרגש והמחשבה שלכם מאד שונים מהיסוד. ואילו אצל בנות- נקודת הפתיחה והבסיס של הקשר קרובים יותר.
נכון שיש גם הרבה בנות ששונות ממך, ושיהיה לך קשה להתחבר אליהן. אני לא מתכוונת אליהן, אלא לבת שמתאימה לך, שאיתה כחברה תוכלי להתבגר ולבנות את עצמך בצורה הטובה ביותר.

אני לא מכירה את השכבה שלך באופן ספציפי, אבל בהרבה מקומות מי שיש לה חבר היא יותר "מקובלת בחברה", מאשר מי שאין לה חבר. לפי מה שהבנתי ממכתבך- את ברוך ה´ מאוד מקובלת, ומוקפת בחברים רבים כך שאת לא צריכה גם את "כרטיס הביקור" הזה כדי להיות מקובלת .
תשימי לב שגם יכול להיות שהבן ש"דלוק" עלייך לא ממש מעוניין להקשיב לך, ולשמוע את הדברים שלך, אלא מנסה להתחבר אלייך כדי להיות מקובל בחברה- גם בגלל המעמד של "יש לי חברה", וגם בגלל מה שסיפרת, שאת מאד מקובלת, ואם הוא יתקרב אליך, הוא גם יהיה כך. (אני מקווה שאני לא פוגעת ולא מוציאה שם רע על אף אחד, אבל ככה זה בדרך כלל.)


אני ממליצה לך לא ליצור עכשיו קשר עם בן. בגיל יותר גדול- (לקראת חתונה) תחפשי "חבר"- בעל. עכשיו תמצאי חברה שאיתה את יכולה לדבר ולשתף.
אני מאמינה שאת מספיק בוגרת, ומסוגלת להחליט החלטות נכונות. את בוודאי מבינה שחייך נמצאים בידיים שלך, ושאת אחראית למעשייך ולמחשבותייך. בהצלחה.

תוכלי לחזור אלי בשמחה בשאלות והערות על מה שכתבתי, או בשאלות אחרות.
רק טוב.
אביגיל
avigail_m@shoresh.org.il