שאלה
לרב אלישע פיקסלר שלום רב!
נתקלתי בבעיה שלא עוזבת אותי...בשנה שעברה קרה לי מקרה בבית הספר שבו אני ועוד 4 בנות היינו צריכות להגיש יחד עבודה באנגלית...היה שיתוף פעולה נהדר .עד שגילינו ששתי בנות בקבוצה ממש שמו לנו רגל לי ולעוד 2 בנות שאיתי...
הם עשו מעשה ממש מכוער ואפילו עירבו הורים מנהל ועוד... אני ו2 חברותי שנפגעו יצאנו הצודקות ואילו השניות נענשו קלות... המעשה שהם עשו ממש ממש הכאיב לי עד כדי כך שממש לא יכלתי להיסתכל לעברם...בנוסף להכל הן התחילו לרכל ולהפיץ עלי שקרים לא לעיניין מאחורי הגב...
אני מתארת לעצמי שאתה לא תאמין אבל אני בכיתה יב.. וזה סיפור שמתאים לילדה בגן..ובכל זאת מעל חצי שנה עברה ואני עדיין מתקשה לדבר איתם.
אני לא מדברת עם הבנות האלו בכלל...אבל הבעיה היא שעכשיו לפני יום הדין אני חוששת שאולי אני סתם מגזימה ואני צריכה להתעלות על עצמי כי אחרת לא יסלחו לי בשמיים... ויש לציין שהבנות לא עשו שום צעד לבקש סליחה או משו בסיגנון ,בדיוק ההפך..אז רציתי לדעת מה דעתך?ללכת לבקש סליחה למרות שאני לא אשמה? ואם כן אז באיזו דרך הכי כדאי?
ודרך אגב אני פונה אליך כי הינו אצלכם בסמינריון ואני כל כך מרוצה משדמות...גם הקומונר שלי מוריאל הלוי מאצלכם אז אני אשמח לקבל חוות דעת. תודה רבה!!!ושנה טובה ומבורכת
תשובה
שלום
אם להערכתך אינך אשמה הרי אין עניין שתבקשי סליחה ולהפך לפי דברייך הן עלולות לראות בכך הוכחה לצדקת דרכן ואין זו כוונתך. מה שאפשר לעשות זה א. להחליט בתוכך שאם תבוא הבעת חרטה או רצון להתקרב מצידן אזי להסכים כך ואף לסלוח להן בליבך. ב. להתפלל לה' שיתן בלב כולן אומץ, תבונה ורצון להתפייס ג. לבדוק אם יש משהו שאת יכולה לעשות כגון לשוחח אם אדם אחר שיוכל לפייס ביניכן
שנה טובה
אלישע פיקסלר