שאלה
לכבוד הרב שלום!
אני נערה דתיה בת 15 הכרתי מישהו שגדול ממני בשנה, שנינו שומרים נגיעה והכל.. פעם היינו בקשר, לא חברות או משהו סתם מידי פעם מדברים אבל הוא התחזק וגם אני ואנו מסכימים עם זה שקשר בגיל כזה הוא אסור ולא טוב, ולכן הפסקנו אותו פחות או יותר ורק פעם בכמה חודשים יוצא לנו לדבר קצת, הבעיה היא, שאנו מפחדים שאם נפסיק אותו לגמרי ונשכח אחד מהשני אולי אנחנו מפספסים אחד את השני... כי עד כמה שהרעיון של ללכת בכיון אחר ועוד כמה שנים להתקשר יפה ונחמד, הוא לא ממש יכול לקרות..
מה אתה מציע לעשות??
ומאיזה גיל כן מותר להיות בקשר במטרה של נישואים? אני חושבת שצריך להכיר טוב מישהו לפני שמחליטים על חתונה, וכדי להכיר טוב צריך זמן..
תשובה
בס"ד
מה שאתם עושים - זה בגדר המותר.
קשר טוב נבנה אחרי החתונה. מה שעושים לפניה זה לא בנית קשר אלא בדיקת האפשרות לבנות קשר.
קשה לקבוע כמה זמן - בדרך כלל "חודשים" זה סביר אבל כל אחד וזמנו הוא.
מי שחושב שקשר בונים קודם החתונה - שוכח בדרך כלל שהעיקר הוא אחרי החתונה, בטעות הוא מצפה לקטוף פירות יום אחרי החתונה ומתאכזב וכועס. הוא לא יודע שאז מתחילה עיקר העבודה.
לכן - לא להתבלבל - עיקר קשירת הקשר היא אחר כך.
אנשים שאוהבים באמת - לא שוכחים כל כך מהר.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם