שאלה
שלום..
יש לי חברה שממש כואב לי עלייה ואני לא יודעת כבר מה לעשות..
יש לה נשמה טובה והיא ילדה ממש רגישה,בשנים האחרונות היא הישתנתה חיצונית ומקבלת תגובות מבנים והיא מרגישה כביכול "שווה" והיא לא מבינה שרובם בגלל המראה החיצוני וחלק ממש מזלזלים בה..והיא בתמימות גם מזלזלת בעצמה בהתנהגות איתם..עם השינוי החיצוני היא השתנתה טיפה והתחילה לרדת בדת ולהסתובב יותר עם בנים ולחיות חיים פחות דתיים ממה שהייתה..גם החברות סביבה התחילו להתרחק ממנה בגלל זה וחלקן אפילו ממש לא אוהבות אותה בגלל ההתנהגות ומרכלות עליה, לרובן אכפת ממנה וכואב שהיא ככה מדרדרת אבל לא מבוגלים להתעלם ומדברים על זה..ניסיתי לדבר איתה כמה פעמים להסביר לה שזה לא באמת כל הבנים האלה ושתעזוב את זה.. והיא נפגעת מהם הרבה וגם מהחברות שלא מבינות ..לדעתי היא בסך הכל רוצה תשומת לב והיא לא קיבלה את זה שהיא הייתה אחרת אז היא כך היום..אניחס וחלילה לא שופטת אף אחד ואני לא חושבת שאני יותר טובה ממנה אבל אני רואה אותה וממש כואב לי היא ראויה להרבה יותר!גם מצד הבנים גם מצד הבנות היא פשוט לא מבינה ואני לא רוצה לפגוע בה ולדבר חס וחלילה יותר מידי פתוח או שהיא תחשוב שאני שופטת אותה.וגם חשבתי..אולי היא צריכה להבין את זה לבד בעז"ה עוד כמה זמן??אבל אני בתור חברה יכולה להשאיר אותה ככה?מה אתה ממליץ לעשות?
ובכללי,חברות שאני רואה שיורדות בדת ממש (בצניעות וכדומה) מה עדיף??לנסות בקטן לחזק ולדבר איתן על זה או לעזוב ככה שהם יבינו?זה ממש כואב לי לראות אותם ככה אבל מצד שני אולי זה התפקיד שלהם להבין את זה לבד והדאגה שלי תישאר לעצמי?(אני מפחדת שירגישו שאני כמו מורה או משו או כופה עליהם ואני לא אני רק רוצה בטובתן קשה לי לראות שהם טועות ואני לא עושה כלום אני מרגישה צורך לעורר אותם כביכול למה שאני מאמינה בו וזאת האמת.. ואני לא יודעת אם לשחרר את זה או לדבר על זה בקטנה.
מקווה שתבין אותי!!
תודה רבה רבה מראש:)
תשובה
שלום לך
לדעתי אם תדברי עם החברות בכנות ולא מתוך זלזול או הטפה חיצונית אלא מתוך אכפתיות הם יעריכו אותך דווקא הצורך של חברתך ביחס עלול לסייע בעניין זה וטוב יהיה אם היא תקבל את תשומת הלב ממך ומחבירות אחרות ולא מבנים שמעוניינים לנצל אותה
בדרך כלל אנשים נמנעים מלהעיר מתוך חשש של אי נעימות אך נראה שאי הנעימות היא רק חלק קטן מהתמונה ואילו בסך הכל הערה מבטאת גם איכפתיות גדולה
לפעמים בני נוער לא מקבלים תשומת לב או שיש להם צורך להרגיש עצמאים ומתבגרים והם מנסים להשיג את זה באמצעות מעשים חריגים שמשמעותם עימות עם המוסכמות
לכן יש עניין אפ' ליזום עימות כזה ודווקא על דברים פעוטים או במקרה שלך לעמת אותה עם ההתנהגות שלה כבר בשלבים הראשונים ולא לחכות שהיא תידרדר עוד יותר
גם החברים שמזלזלים בהערות זה מתוך תחושה ראשונית וצורך בהתגוננות אך את המסר עצמו הם מפנימים ובודאי יקחו אותו בחשבון בהחלטות הבאות שם יקבלו
לצערינו כיום הציבור הדתי מושפע מהדברים השלילים שבתרבות המערבית שמסירה מבני אדם את האחריות המוסרית למעשיהם ואף מגנה את המוכיחים ואילו התורה מדריכה אותנו הוכח תוכיח את עמיתך והרבה מאמרי חז"ל מגנים את מי שבידו להוכיח ואינו עושה כן
וכן אמר שלמה בספר משלי "לץ תכה ופתי יערים" אמנם הליצן לא יקבל את התוכחה ולכן אין טעם לדבר אליו אלא עדיף לפגוע בו [למשל לא לכבד אותו כלל בגלל מעשיו] כך שיבין שלחוסר אחריות יש מחיר וממילא הפתי שמתפתה אחר יצרו אך מבין שזה רע - יערים = יבין את הביקורת וכך כולם יצאו נישכרים
ויש פעמים שאדם אחד יכול להציל קבוצה שלימה בזכות קנאותו כדרך שעשה פנחס ועם כל הביקורת שלצערינו רגילים לומר על פנחס, עדיין למזלינו - אין מקרא יוצא מידי פשוטו...
בברכה אייל משה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם