שאלה
השבט שלנו(בנים ובנות) בבנ"ע נפגש כל יום בערבית ובערבי שבת. יש לי חברה שבאמת משתדלת ללכת לפי ההלכה והכל אבל היא ילדה די היפר-אקטיבית וכל היום קופצת שרה ומשתוללת(גם ליד הבנים) ומושכת איתה עוד בנות אני הערתי לה כבר כמה פעמים והיא ענתה לי שזה חפיף ושאני צריכה להשתחרר ולא כל היום ללכת בשקט וכו' ואני לא מצליחה להסביר לה שזה לא בסדר מבחינה הלכתית וגם המדריכה שלי העירה לה היא לא מבינה את זה היא חברה מאוד טובה שלי ולא נעים לי ללכת איתה ברחוב כשהיא ככה אבל מה אני יכולה לעשות?
תודה מראש, ומצטערת על אורך השאלה.
תשובה
שלום לך יקרה!
ראשית, השאלה לא ארוכה כלל, וגם אם היא היתה אין לך מה להצטער...
בואי נבחן ביחד את שאלתך:
את מספרת לי על מישהי שהיא מאוד דומיננטית בשבט שלך, ונחשבת גם ככזו שמקפידה לקיים הלכות, אך מן הצד השני ההתנהגות החיצונית שלה לא משדרת את זה משום שהיא מתנהגת בחוסר צניעות ליד הבנים ששבשבט שלכן. מכיון שאתן חברות טובות, את מרגישה אחריות ואפילו חובה להעיר לה על כך, כי את באמת מאמינה שזו האמת ואת דואגת לה. אך חברתך חושבת שאת מקצינה ולוקחת את ההתנהגות שלה קשה מידי. במילים אחרות היא אינה מסכימה איתך ואינה מבינה את מה שאת מנסה לומר לה. בנוסף, לא רק שהיא פוגעת בעצמה, היא גם פוגעת בך משום שכשאת מסתובבת יחד איתה ברחוב זה גורם לך לחוש אי נעימות וחוסר צניעות.
הדאגה שלך לחברתך ממש ראויה להערכה! אשרייך שיש בך כזו תחושת ערבות כלפי חברותייך, ושיש בך כזו אכפתיות לזולת, ואשרי חברותייך שזכו לחברה שכמוך!
את באמת צודקת, ישנה בעייתיות עם התנהגות כמו שתארת אצל חברתך, ואני ממש מבינה את הקושי שלך להסתובב איתה ברחוב, ואני גם מאוד מבינה שאת לא רוצה לפגוע בה, ובאמת אינני חושבת שצריך לגרום לה להרגיש שאת אינך רוצה בחברתה.
בעצם יש כאן בעייתיות בשני כיוונים:
הכיוון הראשון הוא הדאגה לחברה, והרצון שלך לתקן את התנהגותה.
הכיוון השני הוא הקושי שלך בהמצאות איתה.
נתחיל עם הכיוון הראשון, ציינת בשאלתך שכבר הערת לה כמה פעמים, ואף המדריכה העירה לה אך זה לא עזר משום שהיא חושבת שאתן מגזימות ושאתן לוקחות את החיים קשה. נדמה לי שאין עניין לנסות להעיר לה שוב, צריך לנסות בדרכים אחרות. נראה שחברתך אינה מבינה לעומק את המושג צניעות, ותופסת אותו כחיוב הלכתי יותר שטחי ממה שהוא באמת. כדאי להציע למדריכה להעביר מספר פעולות שיעסקן במהות הפנימית של המושג צניעות, אפשר גם להציע שתלמדו ביחד חניכות השבט בחברותות על כך. (אני מאוד ממליצה על החוברת "המן הסלע הזה" של הרבנית דינה הורוביץ הי"ד). יכול להיות שאם חברתך תבין את הרעיון שעומד מאחורי ההערות שלך כלפיה, גם התנהגותה תשתנה בע"ה. ואם לא, את עשית את ההשתדלות שלך, ואינך צריכה להרגיש אחריות כלפיה. למדנו מאברהם אבינו שאחת הדרכים הטובות ביותר להשפיע על אחרים לטובה זה באמצעות "אמור מעט ועשה הרבה". חברה יקרה המשיכי לנהוג בצניעות ולהקרין את הצניעות שבך החוצה ונקווה שבע"ה זה ישפיע על סביבתך לטובה.
וכעת הכיוון השני, בנוגע ליחסך אליה חייבת להנחות אותך כל הזמן הידיעה שיש לנהוג כלפיה ברגישות, והדבר האחרון שאנו רוצות הוא שהיא תפגע, תרשי לי אף להחמיר ולומר שלעניות דעתי עדיף שתלכי עמה ביחד ברחוב מאשר שהיא תפגע ותחוש שאת מנסה להמנע מחברתה. כאשר אתן הולכות בחבורה ברחוב, השתדלי ממש בעדינות ללכת טיפה רחוק ממנה, אך שוב אם את חוששת שחברתך תשים לב שזה במכוון הישארי לידה! נראה משאלתך שאת גרה ביישוב (אולי אני טועה), ואם כן, אז מן הסתם שמכירים אותך ואת צניעותך ב"ה, ואנשים בוודאי לא יקשרו בין התנהגותה של חברתך לשלך רק בגלל שאתן הולכות ביחד ברחוב, ולהיפך, אולי אפילו ישימו לב לפער המשמעותי בין שתיכן.
נראה לי שבמקרה הזה תיאלצי אולי להקריב לפעמים מהרצון הגדול שלך לנהוג בצניעות משום הרגישות לזולת, שבמקרה הזה הוא חברה טובה שלך.
יישר כוח על האכפתיות והרצון הטוב!
המשיכי להתעניין ולשאול!
בהצלחה בכל!
אשמח לשמוע תגובתך!
מור.
morselaa@walla.com