חברה שמתדרדרת, לחץ חברתי בעניני שידוכים

שלום לך,
א. יישר כוחך על האיכפתיות מחברתך.
חשוב מאד לעזור לה, אך נסי לעשות זאת לה רק אם את מרגישה שזה לא פוגע בך מבחינה רוחנית.
קודם כל עודדי אותה לנסח בשאלות את השינויים שחלים בה. במקום "לא מפריע לי לחלל שבת" – מה ההיגיון שבאיסורי השבת?". עם השאלות הטובות האלו יש למי לפנות!
אם יש בסביבתכם זוג צעיר תורני ונחמד שאפשר ליצור איתו קשר- זה יכול להיות קשר בונה. אם נוח לה יותר לפנות באופן אנונימי, היא יכולה לפנות אלינו בטלפון או בדוא"ל.
דבר שני, שוחחי איתה נגד מי המרד שלה.
אם הוא נגד החברה הדתית – בהחלט יש בנו נקודות שצריכות שיפור.
אם זה נגד מערכת החינוך- גם היא לא מושלמת.
אבל זה לא מרד נגד הקב"ה והתורה!

קשר עם בחור חילוני זה באמת דבר חמור. מישהו צריך לפקוח את עיניה מה מסתתר מאחורי החופשיות הקוסמת: ניצול שמשאיר את הבת מושפלת כשהבחור עובר לחפש חויות חדשות אצל נערה אחרת.

נראה שחברתך מחפשת שינוי. אולי תציעי לה לנסות לעשות את השינוי שהיא משתוקקת אליו בתוך החברה הדתית עצמה. יש קבוצות של צעירים וצעירות, בתוכם רווקים ורווקות, שיוצרים צורות חיים ייחודיות – בגבעות, בחוות ובשכונות פיתוח. אולי תסדרי עבורכן שבת אירוח במקום כזה, בתקווה שאלטרנטיבה כזו תעניין אותה.
ובכלל, אל תשכחי להתפלל עליה בקביעות. בהצלחה!

ב. לגבי שאלתך השניה.
באמת פגישות שידוך הן רק המשך של תהליך שצריך להתחיל עוד קודם. ראשיתו בהשתוקקות, בתחושה שאת רוצה בחבר קרוב שישלים אותך, שיש בך הרבה אהבה לתת, שאת רוצה קשר קרוב שכמוהו עוד לא חוית, ושאת נכונה גם לקשיים שיכולים להתעורר מתוך הקירבה הגדולה.
כרגע נסי להקשיב לעצמך. אם תמצאי בתוכך את אלו, סימן שאת מוכנה. אם לא – כדאי לדחות עוד קצת את פגישות השידוך, אבל לא הרבה מדי, כדי לא להגיע לגיל בו המבחר כבר מצטמצם.
את אותו עולם פנימי, שהוא הבסיס של העשייה החיצונית, כדאי לפתח בלי פחד גם בשאר התחומים, כדי שלא תפעלי רק כבבואה של החברה. לפעמים אנו חוששים מבניית עולם עצמאי, חוששים שמא נישאר בודדים ויוצאי דופן. אבל גם החברה מעוניינת ומכבדת אנשים כאלו.
המודעות שלך היא שלב נפלא בתיקון הבעיה, ולכן אנו בטוחים שתדעי להאזין לעצות הטובות שבאות מבחוץ, ויחד עם זה לא לאבד את ההקשבה לעצמך.
בהצלחה רבה, ואם תרגישי צורך פני אלינו שוב
טל, חברים מקשיבים