שאלה
שלום כבוד הרב.
שמי ....ובשבוע שעבר התקיימה אצלנו ועידה סניפית. בועידה עלתה השאלה האם להפריד את הסניף בגלל המצב הדתי הרעוע. קראתי את החוברת ״חברה צנועה מעורבת לכתחילה״ ואני לא יכול שלא להסכים עם כל מילה שנאמרה שם אך האם נכון לשאוף לחברה צנועה מעורבת ובדיעבד להפריד?(מצב שאין התייחסות אליו בחוברת).. אני מבין את השאיפה לחברה מעורבת אך מבחינה דתית בסניף יש ערבוב גדול בין בנים לבנות, שטויות של גיל ההתבגרות- דברים שאולי היו יכולים להמנע בחברה נפרדת. האם שווה לקחת את הסיכון ולקחת חברה מעורבת לחלוטין ולנסות להפוך אותה לצנועה? ואם כן איך עושים זאת? ועוד דבר.. האם קיים מקום בו יש חברה צנועה מעורבת גם בגיל ההתבגרות? אם כן אשמח לדעת עליו. תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה
הנושא הזה אינו מתאים לתשובה כללי באינטרנט. הוא נושא שנוגע מטבע הדברים לכל מקום בצורתו המיוחדת ובהתאמה המיוחדת.
ומדוע יש לדון בכל מקרה לגופו ? כיוון שבכל מקום בו עושים דבר מה שהוא תוצאה של אילוץ צריך לבחון גם האם הליכה בדרך זו תצליח בכלל (האמנם בעידן האינטרנט והפייסבוק הבעיה של צניעות בכלל נמצאת בסניף או דווקא בבית וכדו ?) ומה יהיה מחירה (האמנם יישארו בסניף חניכים ?) וכדו'.
מה אני מציע לעשות ? כאמור, יש לדון לכל מקרה לגופו. אולם אני בדרך כלל מציע לסניף להתחיל להתקדם מבחינה דתית, רוחנית ומוסרית - לא בנושא של "מעורב" "נפרד", אלא בנושא אחר: לימוד תורה, שמירת הלשון, תפילה, שמירה קפדנית על רכוש הציבור, דרך ארץ, או כל נושא אחר. ההתחלה בדרך זו מעלה את הסניף על מסלול התקדמות מבחינה רוחנית, שזה הדבר היסודי ומהותי לכל תהליך.
התחלה זו תאפשר לסניף לדון בצורה ממוקדת מאוחר יותר בשאלת ההפרדה, ולראות האמנם זהו חלק ממהלך רוחני שיקדם את הסניף או חס ושלום ישיג אותו לאחור.
האם אתם יכולים ללכת בדרך זו ?
כל טוב