שאלה
שלום רב!
בחברה הישראלית יש מגוון רב של אנשים שבד"כ מסווגים ל3 חברות עיקריות(אולי בסטיגמות אבל "מקובלות" על רוב האנשים)- החברה החילונית- המייצגת את הצד המעורב, החברה החרדית - שמייצגת את הצד הסגור יותר הנפרד מאוד, והדתיים הלאומיים - שתכלס' לא ממש מובן מה הם מעודדים - יש בהם גוונים רבים ושונים.
בזמן האחרון מאוד התלבטתי בשאלה- מהי החברה האידיאלית?
חברה נפרדת היא דבר טוב מאוד , אבל במציאות גם חברה נפרדת יוצרת פגמים בעיקר מבחינת קשר בין בנים לבנות- כפגישה בגיל מאוחר יותר- ז"א בעבודה, שירות לאומי, או אפילו במפגשים ליצירת קשר של חתונה בעז"ה.כלומר באי יכולת של שליטה על רגשות ויצירת קשר רגשי מאוד- משום שלא היה מפגש עד עתה בין שני המינים....מה שמוביל בד"כ ממש למציאות חיים לא בריאה(אני אומרת מתוך ניסיון של גדילה בחברה שכזו- והסתכלות במה שקורה איתה...)
מצד שני ברור מאוד שחברה מעורבת היא גם חברה לא תקינה ... אם כך מה הדבר הנכון??האם יש משו שהוא באמצע- חברה כמו בני עקיבא נפרד- שבה יש מציאות של הכרה בין הצדדים ואף יצירת קשר תוך צניעות והפרדה מסויימת....והאם באמת זה מה שאידיאלי- הרי בסופו של דבר החברה שלנו מעודדת ב"ה לבניית בית בישראל, וחיים מבלי ליצור קשר בין המינים הם גם לא טובים לשאיפה זו במובן מסויים...
התלבטתי בעיקר בשתי מישורים-1) המישור של התורה- ז"א מהי החברה האידיאלית מבחינת התורה.
2) מבחינת הדור הנוכחי- מהם הגדרים ההלכתיים כיום המקובלים על רוח ההלכה- (עפ"י רבני הציבור הדתי לאומי) בחיי החברה הקיימת בדור זה.מצד קשר בין בנים לבנות- (כגון:דיבור מעבר לנצרך- יותר "פתוח" וקלות ראש, או עמוק יותר....)
שאלה נוספת היא- מהו המושג של "לעבור עבירה"
כלומר כל דבר שעשיתי לא נכון ישר נכתב לי כמשהו שלילי שעלי לקבל עליו דין??
אם מדברים על הנושא הקודם- אז אם ישבתי ודיברתי עם בן "פתוח" או לבד ,שתכל'ס יש המחשיבים את זה כדבר לא טוב- אז עברתי עבירה.???
אשמח מאוד אם תוכלו לפרוס לי מס' דעות - וכמובן את הדעה שלכם....בכמה שיותר פירוט והסברה....
תודה רבה !!!!
תשובה
שלום וברכה,
ראשית, יישר כח על הערנות לנושא והרצון הכנה לברר ולהתקדם.
בתורה כתוב 'לא תקרבו לגלות ערווה' ומכאן יצאו חכמים ולמדו כי יש להתרחק מדבר ערווה. הרמב"ם ושו"ע הגדירו במדויק מה מותר מבחינה הלכתית ומה אסור. נקודת המוצא אפוא היא שאנו רוצים לבנות חברה צנועה אשר מתרחקת מדבר ערווה.
עם זאת, כבכל דיון הלכתי ביהדות אנו מציבים גבול לחשש. לדוגמא, כשם שרובנו לא אוכלים מצה בתוך שקית ניילון מחשש שמא הפירורים יפלו על השולחן ויחמיצו כך גם איננו רואים את הקשר בין המינים כדמון שיש להימנע ממנו בכל מחיר. כלומר, על אף הרעיון הבסיס לפיו אנו רוצים לבנות חברה צנועה ומתוקנת איננו רוצים לפגוע בצורה קיצונית בנורמאלית של החיים.
לכן, צריך להבין כי חברה מעורבת איננה סוג של 'דיעבד' מכיון שכך אנו חיים אלא כך העולם נברא. כפי שאת מעלה בדבריך, חברה נפרדת קיצונית יכולה להביא לידי עיוותים וקלקולים אשר קשה לעמוד עליהם. זאת לא רק במישור הטכני של היכרויות או שידוכים אלא ברובד הקונספטואלי בו אנו הופכים את הנשים לאובייקט מיני כאשר כל שיחה ופעולה מקבלת הקשר יצרי.
המטרה אפוא היא ליצור חיבור עדין בין החיים הטבעיים והנורמאלים שהקב"ה ברא ובין הרצון הקדוש להיות טהורים וצנועים. כאמור, חיבור זה איננו 'התפשרות' אלא בנייה עמוקה של החיים כפי שהקב"ה רוצה ודורש.
בהקשר זה מומלץ לעיין בחוברת 'חברה שלמה' שנכתבה בידי הרב שרלו. כמו כן ניתן לעיין בקישור זה:
http://www.ypt.co.il/show.asp?id=28688
לגבי המושג של עבירה חשוב מאוד להשתחרר מהתפיסה הילדותית כאילו הקב"ה הוא רואה חשבון שמתעסק בספירת עבירות. תפיסה זו אמנם בנויה על מחשבה אמיתית אולם חוש להבין כי הדברים מורכבים בהרבה. יש דברים שאצלנו לא מוגדרים כ'עבירה' ובחשבונו של הקב"ה יחשבו כחמורים וכן ליהפך. לנו, לא נותר אלא להשתדל לקיים את דבר ה' המופיע בהלכה ובתורה, לעשות את הישר והטוב על פי המוסר וחוש הצדק שנתן בנו הקב"ה.
בהקשר של הנושא הקודם, כאשר אנו מאמינים שאנו חיים בחברה נורמאלית וטבעית, אזי אם נדבר עם בן המין השני בצורה טבעית וחסרת הקשר מיני או יצרי אין בכך כל פסול (כמובן שבכפוף לדיני ייחוד שנפסקו בהלכה).
בברכה,
אביאל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם